סז. שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרוע - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שנמנענו מלתבוע החוב מן הלוה בעת שנדע שאינו יכול לפרוע חובו לפי שאין לו, שנאמר
(שמות כב כד) לא תהיה לו כנושה. ודע כי זאת המניעה תכלול גם כן שלא להלוות בריבית לישראל.
לקבוע לנו מידת החסד והחמלה, וכשיהיו קבועות בנו, אז נהיה ראויים לקבלת הטובה וישלם חפץ ה’ בנו שחפץ בעולם הזה ובעולם הבא.
מה שאמרו זכרונם לברכה
(ב''מ מה, ב) מנין לנושה בחברו מנה ויודע שאין לו, שאסור לעבור לפניו, שנאמר לא תהיה לו כנושה.
ומה שאמרו גם כן במכילתא לא תהיה לו כנושה שלא יראה לו בכל זמן. ודברים אחרים הנאמרים בעניין זה, במציעא
(עה, ב) ובמקומות בגמרא
(ח''ד צז).
והעובר עליה ותבע הלואתו מחברו, ויודע שאין לו ותובעו כדי לצערו, עבר על לאו זה, והוא כעובר על מצות מלך.
המצווה בכל הספרים
