פא. שלא להטות משפט רשע - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא להטות הדין על אחד מבעלי הדין כשידע שהוא רשע בעל עבירות, שנאמר
(שמות כג ו) לא תטה משפט אביונך בריבו, ופירושו שהוא אביון במצות, שאין במשמע שיהא אביון בממון, שאין צריך לומר שלא יטו עליו הדין לגזול ממנו בעוניו, אלא נצטוינו שאף על פי שהוא רשע, לא יאמר הדיין הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין, כי המשפט ברשעים לאלהים הוא ולא לך. וכן הוא במכלתא, רשע וכשר עומדין לפניך בדין, שמא תאמר וכו'.
שורש השווית הדין בכל אדם, דבר מושכל הוא.
שאינן דנות. ועובר עליה והטה הדין על הרשע עבר על מצות מלך.
המצווה בכל הספרים
