המצווה הקי"ח ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
[הנהנה מן הקודש מחזיר בתוספת חומש]
הציווי שנצטווינו שכל הנהנה מן ההקדש או אוכל קודש,
כלומר: תרומה בשגגה - יחזיר מה שאכל או כדי מה שנהנה עם תוספת חומש.
והוא אומרו יתעלה:
"ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו" (שם ה, טז).
ואמר עוד:
"ואיש כי יאכל קודש בשגגה וגו'" (שם כב, יד).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת מעילה וגם במסכת תרומה.
קכז. מצות תוספת חומש לאוכל מן ההקדש או מועל בו - ספר החינוך
לשלם כל הנהנה מן ההקדש, אחד קודשי מזבח ואחד קודשי הבית ואף בחרמי כהנים וכן בקודשים קלים, או אוכל קודש בשגגה, כלומר התרומה, כל מה שאכל או נהנה ממנו בתוספת חומש, ויביא קורבן על שגגתו איל בשני סלעים או יותר, והוא הנקרא
אשם מעילות, והוא אחד מחמש אשמות ודאות הידועים, שנאמר
(ויקרא ה טו) נפש כי תמעול מעל וגו', והביא את אשמו וגו'. ונאמר
(שם טז) ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו.
לתת אימה ויראה על כל אדם מהתקרב בעניני הקודש. וכבר כתבנו למעלה
(מצוה צה קא) תועלת היראה וההגדלה בקודש אל בני אדם.
מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה
(קידושין נד ב) שהמועל אחר המועל, אם הראשון בשגגה האחרון פטור, לפי שכבר נתחלל ההקדש אחר שהראשון נתחייב בתשלומין ובקורבן. ואם הראשון במזיד, שאינו בתורת קורבן, האחרון בתורת מעילה. ואין
(מעילה יט ב) מועל אחר מועל במקדשים אלא בבהמה וכלי שרת בלבד. והנוטל פרוטה מן ההקדש על מנת שהיא שלו לא מעל, עד שיוציאנה בחפציו. נתנה לחברו, הוא מעל וחברו לא מעל, שאין מועל אחר מועל אלא בבהמה וכלים כמו שאמרנו.
בין בקודשי מזבח בין בקודשי בדק הבית. ושיעור
(שם יח א) מעילה בשוה פרוטה. דברים שהותרו באכילה מן הקרבנות, כגון בשר חטאת ואשם אחר זריקת דמן, או שתי הלחם אחר זריקת דם שני הכבשים, אין בהן מעילה, אפילו אכל הזר מאלו וכיוצא באלו, הואיל והן מותרין למקצת בני אדם ליהנות בהן, כל הנהנה מהן לא מעל. ואפילו נפסלו ונאסרו באכילה, הואיל והיתה להם שעת היתר, אין חייבין עליהן מעילה.
נסתפק לו אם מעל או לא מעל, פטור מתשלומין וקורבן. ותשלומי הקרן והבאת הקורבן מעכבין הכפרה ולא החומש, שנאמר באיל האשם ונסלח לו, איל ואשם מעכבין ואין החומש מעכב. ואחר שהוסיף המוסיף החומש, אם נהנה בחומש, אחר כך מוסיף חומש על חומש, דכתחילת הקדש הוא חשוב. והחומש הוא אחד מארבעה על הקרן עד שיהא הוא וחומשו חמישה.
ויתר פרטיה מבוארים במעילה ובתמורה.
והעובר עליה ואכל או נהנה בעשיית מעשה מן ההקדש בשוה פרוטה, במזיד לוקה ומשלם מה שחסר מן ההקדש הקרן לבד, כי המזיד אינו בתוספת חומש. ואזהרה של מעילה להלקותו מדכתיב
(דברים יב יז) לא תוכל לאכול בשעריך, וכמו שנכתוב בעזרת ה’ בסדר ראה. מעל בשגגה משלם מה שנהנה ומוסיף חומש ומביא קורבן כמו שכתבנו.
מצווה קכח: מצוות עשה המועל בקדשים יתן קרן וחומש ואשם - ספר מצוות ה'
(עשה נה) מצוות עשה שהנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה או אכל תרומה בשוגג ישלם קרן וחומש.
שנאמר: "ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסיף עליו"
ויקרא ה, טז.
מראי מקומות:
בבא קמא דף קי"א; מעילה דף י"ח; מסכת תרומות פרק י';
רמב"ם הלכות מעילה פרק א' ופרק ה', והלכות תרומה פרק ו';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קי"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ר"י.
