המצווה השלישית ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלעשות עבודה זרה
אפילו לזולתנו. ואפילו זה המבקש [אותנו] לעשותה הוא גוי.
והוא אומרו יתעלה:

"ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (ויקרא יט, ד).

ולשון ספרא:

ואלהי מסכה לא תעשו אפילו לאחרים.

ושם אמרו:

העושה עבודה זרה לעצמו עובר משום שתי אזהרות,

כלומר: שהוא עובר על עשיתה בידו ואפילו היא לאחרים, כמו שנתבאר במצווה שלישית זו. וגם עובר על שרכש עבודה זרה והרי היא ברשותו, אף אם זה שעשאה לו הוא אחר, כמו שקדם במצווה ב', לפיכך לוקה שתי מלקיות.

וכבר נתבאר דין המצווה הזאת עם מה שלפניה במסכת עבודה זרה.

ריד. שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתו - ספר החינוך

שלא לעשות עבודה זרה למי שיעבדה, בין לעצמו בין לזולתו, ואפילו יהיה המצוה לעשותה עובד אלילים שנאמר (ויקרא יט ד) ואלהי מסכה לא תעשו לכם.
ואמרו זכרונם לברכה בספרא (קדושים א יב) אפילו לאחרים. ושם נאמר העושה עבודה זרה לעצמו עובר משום שתי אזהרות, כלומר משום לא תעשו, ומשום לא לכם וגו'.

שורש רחוק עבודה זרה ידוע.

דיניה
כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (ע''ז נא, ב) מה בין עבודה זרה של ישראל לעבודה זרה של גוי? עבודה זרה של גוי אסורה בהנאה מיד, שנאמר (דברים ז כה) פסילי אלהיהם תשרפון באש וגו'. משפסלו נעשה לו אלוה, ושל ישראל אינה אסורה בהנאה עד שתעבד, שנאמר (שם כז טו) ושם בסתר, עד שיעשה לה דברים שבסתר, שהן עבודתה. ומשמשי עבודה זרה, בין של גוי או של ישראל, אינן אסורין עד שישתמשו בהן לעבודה זרה. והעושה עבודה זרה, אף על פי שהוא לוקה, שכרו מותר, ואפילו עשאה לגוי, שהיא אסורה משנגמרה אפילו קודם שתעבד, מכל מקום אינה אסורה עד שתגמר, ומכוש אחרון שגומרה אין בו שוה פרוטה.
ויתר רובי פרטיה, במסכת עבודה זרה.

ונוהגת איסורה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר ועשה עבודה זרה לזולתו, בין עשאה לגוי או לישראל, לוקה מלקות אחת. ואם עשה לעצמו לוקה שתי מלקיות כמו שאמרנו, ושניהם משום העשיה לבד לכוונת עבודה, ואף על פי שלא עבדה.

מצווה רטו: מצוות לא תעשה, שלא לעשות עבודה זרה לעבדה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קכג] מצוות לא תעשה, שלא לעשות עבודה זרה לעבדה אפילו לנכרי.
שנאמר: "ואלהי מסכה לא תעשו לכם." ויקרא יט, ד

מראי מקומות:
ספרא;
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ג' הלכות ט'-יא';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ג';
(עשה ועיין השגת הרמב"ן לא תעשה ה');
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין כ"א;
שו"ע יורה דעה סימן קמ"א;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קס"א.