רלד. שלא לכבד גדול בדין - ספר החינוך
שלא יכבד הדיין אחד מבעלי הדין בשעת הריב, ואפילו היה גדול ונכבד ונשוא פנים, שנאמר
(ויקרא יט טו) ולא תהדר פני גדול.
ואמרו בספרא
(קדושים ד ג) שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא, היאך אביישנו, כלומר שלא אכבד אותו יותר מבעל דינו שאינו גדול כמוהו, לכך נאמר 'ולא תהדר פני גדול'.
וכתבתיו בראש הסדר
(מצוה רלה)
מה שאמרו זכרונם לברכה
(שבועות ל, א) שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדין, כי בהיותם לפני הבית דין, ראוי להם לעמוד כאלו הם לפני שכינה, כי רוח אלהים שוכן בתוך עדת דיני ישראל, כמו שנאמר
(תהלים פב א) אלהים נצב בעדת אל.
ומכל מקום אמרו זכרונם לברכה
(שם ב), שאם רצו להושיב בעלי הדין הרשות בידם, ובמה דברים אמורים
? בשעת משא ומתן, אבל בגמר דין, מן החיוב הוא בעמידה, כמו שנאמר
(שמות יח יג) ויעמוד העם על משה. אלא שנהגו בכל בתי דיני ישראל מאחר התלמוד להושיבם מפני המחלוקת. ואפילו העדים, שכתוב בהם
(דברים יט יז) 'ועמדו שני האנשים' - נהגו גם כן היום להושיב
(רמב''ם סנהדרין כא ה).
ויתר פרטיה מבוארים במקומות מסנהדרין ושבועות.
ועובר עליה וכיבד בעל דין אחד יותר מחברו, במזיד - עבר על לאו זה וביטל עשה שכתוב
(ויקרא יט טו) בצדק תשפט עמיתך.
ומה שהתירו זכרונם לברכה בזה ביתרון החכם על עם הארץ, עם קצת שאר
נכתב לקמן במצוה הבאה בסמוך
(מצוה רלה).
מצווה רלה: מצוות לא תעשה, שלא להדר גדול בדין - ספר מצוות ה'
[לא תעשה קלט] מצוות לא תעשה, שלא להדר פני גדול בדין.
שנאמר: "ולא תהדר פני גדול"
ויקרא יט, טו.
מראי מקומות:
כתובות דף ק"ו; שבועות דף ל';
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ער"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ר"ד;
שו"ע חושן משפט סימן י"ז;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רכ"ח.
המצווה הרע"ה ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהר הדין מלשאת פני אחד מבעלי הדין בשעת הדיון
אפילו היה אדם נכבד מאוד וגדול המעלה, ואל יכבדנו הדיין אם בא לדין עם בעל דינו ואל יראה שהוא מגדלו ומכבדו.
והוא אומרו יתעלה:
"[ו]לא תהדר פני גדול" (ויקרא יט, טו).
ובספרא:
"שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה היאך אבישנו ואראה בב(ו)שתו,
על אחת כמה וכמה שאינו מביישו – לכך נאמר: לא תהדר פני גדול".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות בסנהדרין ושבועות.
