מצווה לו: מצוות לא תעשה, לא תגנוב נפש מישראל - ספר מצוות ה'
[לא תעשה כב] מצוות לא תעשה, שלא לגנוב נפש ישראל.
שנאמר: "לא תגנוב"
שמות כ, יג.
מראי מקומות:
סנהדרין דף פ"ה;
רמב"ם הלכות גניבה פרק ט';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רמ"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קנ"ד;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רס"ב.
לו. שלא לגנוב נפש מישראל - ספר החינוך
שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר
(שמות כ יג) לא תגנב, ובא הפירוש שבגונב נפשות הכתוב מדבר
(סנהדרין פו, א)
כגון מה שאמרו אין חילוק בין גדול לקטן ובין איש לאשה, ד'נפש' - מכל מקום משמע.
ודין האב הגונב בנו או הרב את תלמידו.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק י''א מסנהדרין.
והעובר עליה וגנב נפש, חייב חנק, והוא שמכר אותו נפש, שכן בא הפירוש שאין החיוב חל עליו עד שימכור, שכתוב אחר מגלה עליו, דכתיב: וגונב איש
ומכרו מות יומת
(שמות כא טז)
המצווה הרמ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלגנוב אדם מישראל.
והוא אומרו בעשרת הדברות:
"לא תגנב" (שמות כ, טו)
ולשון המכילתא:
"הרי אזהרה לגונב נפש".
ובגמרא סנהדרין:
"אזהרה לגונב נפשות מנין?
ר' יאשיה אומר: מ'לא-תגנב',
ר' יוחנן אומר: מ'לא ימכרו ממכרת עבד' (ויקרא כה, מב)
ולא פליגי: מר קא חשב לאו דגנבה ומר קא חשב לאו דמכירה",
לפי שאין עונשים אותו על כך עד שיגנוב וימכור, וכשיעבור על שני לאווין אלו – חייב חנק. אמר יתעלה: "וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת" (שמות כא, טז)
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפי"א מסנהדרין.
