המצווה הק"ה ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלתן לבונה במנחת שוטה.
והוא אומרו יתעלה:

"ולא יתן עליו לבנה" (שם).

ולשון ספרא:

"מגיד שאם נתן שמן או לבונה – עובר בלא תעשה.
כשם שעובר על שמנו כך עובר על לבונתו".

ולפיכך גם העובר על לאו זה – לוקה.
ובמכילתא:

"לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה' –
מגיד שהן שתי אזהרות".

שסז. שלא לשים לבונה בקורבן סוטה - ספר החינוך

שלא לשים לבונה בקורבן סוטה. שנאמר (במדבר ה טו) ולא יתן עליו לבונה.

משורשי המצוה
כעניין מה שכתבתי בשמן, כי הלבונה הידור הקורבן וריח טוב, ולכן אין ראוי לאשה החוטאת להדר קרבנה.
ועוד אמרו זכרונם לברכה על זה, שהאמהות הכשרות והצנועות קרויות לבונה, שנאמר ואל גבעת הלבונה. וזו פרשה מדרכיהן.
ומצוה זו גם כן מבוארת בכתוב, וענינה כתוב בחברתה, אין להאריך בה.

מצווה שסח: מצוות לא תעשה, שלא ליתן לבונה במנחת חוטא - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רכג] מצוות לא תעשה, שלא ליתן לבונה במנחת סוטה.
שנאמר: "ולא יתן עליה לבונה" במדבר ה, טו.

מראי מקומות:
מנחות דף נ"ט;
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ק"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין פ"ח.