המצווה השניה ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

היא הציווי שנצטווינו להאמין בייחוד
והוא שנאמין שפועל הנמצא בסיבתו הראשונה הוא אחד.
והוא אומרו יתעלה:

"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דברים ו, ד).

וברוב המדרשות תמצא שהם אומרים:

"על מנת לייחד את שמי, על מנת לייחדני".

והרבה כגון זה. כוונתם בדבר זה: שלא הוציאנו מבית עבדים ולא עשה עמנו מה שעשה בעשיית חסד והטבה, אלא בתנאי שנאמין בייחוד, לפי שאנו מחויבים בכך.
ובהרבה מקומות אומרים 'מצוות ייחוד', וקוראים למצווה זו גם 'מלכות שמים' כי אומרים:
כדי לקבל עליו עול מלכות שמים, כלומר ההודאה בייחוד והאמונה בו.

תיז. מצות אחדות השם - ספר החינוך

שנצטוינו להאמין כי ה’ יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שתוף, שנאמר (דברים ו ד) שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד, וזה מצות עשה הוא, אינה הגדה. אבל פירוש שמע כלומר, קבל ממני דבר זה ודעהו והאמן בו, כי ה’ שהוא אלקינו אחד הוא.
והראיה שזו היא מצות עשה, אומרם זכרונם לברכה תמיד במדרשים על מנת ליחד שמו, כדי לקבל עליו מלכות שמים, כלומר ההודאה ביחוד והאמונה.

שורש מצוה זו ידוע,
כי זה עיקר אמונת כל בני העולם, והוא העמוד החזק שלב כל בן דעת סמוך עליו.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (ברכות סא, ב) שחייב כל אחד מישראל ליהרג על מצות יחוד, לפי שכל שאינו מודה ביחודו ברוך הוא כאלו כופר בעיקר, שאין שלמות הממשלה וההוד אלא עם האחדות הגמורה, ולב כל חכם לב יבחן זה, ואם כן, הרי מצוה זו מכלל איסור עבודה זרה, שאנחנו מצוים ליהרג עליה בכל מקום ובכל שעה.

ויתר פרטיה מפוזרין במדרשות ובמקומות בגמרא, ושם מעשים הרבה מכמה בני ישראל גדולים וקטנים שנהרגו על קדושת יחודו ברוך הוא, זכר כולם לברכה.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות
והעובר על זה ואינו מאמין ביחודו ברוך הוא ביטל עשה זה וגם כל שאר מצות התורה. כי כולן תלויות באמונת אלהותו ויחודו, ונקרא כופר בעיקר, ואינו מכלל בני ישראל, אלא מכלל המינין, והבדילו ה’ לרעה. והמאמין בשם ובוטח בו ישגב.
וזאת אחת מן המצות שאמרנו בתחלת הספר שהאדם חייב בהן בהתמדה, כלומר שלא יפסק חיובן מעליו לעולם, ואפילו רגע קטן.

מצווה תיח: מצוות עשה ליחד השי"ת ולהאמין בו שהוא אחד - ספר מצוות ה'

(עשה קעב) מצוות עשה ליחד השם יתברך להאמין אמונה שלמה שהוא אחד בלי שום שיתוף.
שנאמר: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" דברים ו, ד.

מראי מקומות:
ברכות דפים י"ד, ט"ז; פסחים דף ל"ו;
רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה ז';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ב';
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ב';
שו"ע אורח חיים סימן ס"א;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ב'.