מג. מצות יעוד של אמה העבריה - ספר החינוך
ליעד אמה העבריה, כלומר שאותו ישראל שקנה אמה העבריה, שישאנה לו לאשה או יתננה לבנו לאשה, שנאמר
(שמות כא ח) אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה.
ואמרו ז''ל
(רש''י שם) כאן רמז לך שמצוה ביעוד. ובפירוש אמרו ז''ל
(בכורות יט א) מצות יעוד קודמת למצות פדייה.
שרחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למוכרה, וצוה את הקונה אותה לישא אותה לאשה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו, שישיאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל, או שיגרע מפדיונה מכל מקום ויסייענה שתצא מעבדות, ולא שיגרום על כל פנים שתעמוד תחת ידו עד זמן המכר, גם אם ישרה בעיניו עבודתה הרבה. וכל זה מחסדי האל על ברואיו וממידותיו המעולות.
כגון עד מתי הבת נמכרת, ושאינה נמכרת על ידי אדון, כלומר ואפילו עבר ומכרה, אין המכירה כלום. ושהאב יכול למכרה כמה פעמים. הדברים שהיא נקנית בהן, ושהיא יוצאת בהן לחרות, ובכמה יציאות היא יתרה על העבד, ודיני הבוגרת, וזמן האילונית.
ויתר פרטיה מבוארים בראשון של קדושין
(יד ב)
(גיטין סה, א) והעובר עליה ולא יעדה לא לו ולא לבנו, ולא סייע בפדיונה, לא קיים מצוה זו, אבל אין לכופו לפי הדומה על קיום מצוה זו, שהרי כתוב שם בפירוש
(שם יא) ואם שלוש אלה לא יעשה לה, מכלל שהתורה הניחה הדבר ברצונו. ואם נשאה לאשה, או השיאה לבנו כמו שכתבנו, עשה כראוי ותבוא עליו ברכה, ובנים טובים וכשרים ראוים לצאת מזיווגם.
מצווה מג: מצוות עשה ליעד אמה העבריה - ספר מצוות ה'
(עשה טז) מצוות עשה על האדון ליעד אמה עבריה לו או לבנו.
שנאמר: "אשר לא (לו קרי) יעדה כו' ואם לבנו ייעדנה"
שמות כא, ח-ט.
מראי מקומות:
קדושין דף י"ד ואילך;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה רל"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ו.
המצווה הרל"ג ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
הציווי שנצטווינו לישא אמה עבריה - או אדוניה שקנאה, או בנו, וזוהי מצוות ייעוד.
ובפירוש אמרו: מצוות ייעוד קודמת למצוות פדייה, לפי שאמר יתעלה:
"אשר לא יעדה והפדה" (שם שם, ח).
ודע שדין אמה עבריה אינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק א' ממסכת קידושין.