מד. מצות פדיון אמה העבריה - ספר החינוך

לפדות אמה העבריה, שנאמר (שמות כא ח) והפדה. וזו מצות עשה, כלומר שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה.

כמו שאמרו ז''ל (קדושין יד ב) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דינרים לשש שנים, ועבדה שלוש וקמצה שלושים דנרים, שיקחם וישלחנה, ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רווח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב, ולבני ישראל שהם בני מלכים רחמנים בני רחמנים, ראוי להם לעשות חסד עם הבריות, אף כי לאשר עבדום, ואפילו יום אחד.

משורשי המצוה
מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקדושין.

מצווה מד: מצוות עשה, אם לא יעדה - והפדה - ספר מצוות ה'

(עשה יז) מצוות עשה לפדות אמה העבריה אם לא יעדה.
שנאמר: "אשר לא יעדה והפדה" שמות כא, ח.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ט;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצווות עשה רל"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ה.

המצווה הרל"ד ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו בפדיון אמה עבריה.
והוא אומרו יתעלה:

"והפדה" (שם).

ופדיה זו יש בה דינים ותנאים והלכות רבות.

וכבר נתבאר כל זה במסכת קידושין, ושם נתבאר דין אמה עבריה בשלמות.
ובמכילתא אמרו בפירוש אומרו יתעלה באמה עבריה:

"ואם שלוש אלה לא יעשה לה" (שם שם, יא),
אמרו: יעד לך או לבנך או פדה אותה.