המצווה הקמ"ח ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהר הכהן מלאכול את הביכורים בחוץ.
והוא אומרו:
"לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך".
בא בקבלה:
"ותרומת ידך" – אלו הביכורים.
לפי שלא הניח בפסוק זה דבר הטעוון הבאת מקום שלא הזכירו בפירוש, ואמר בכללם "ותרומת ידך" – הרי אלו הביכורים בלי ספק, שביאר בהם שהם טעונין הבאת מקום; אבל התרומה ידוע שאינה טעונה הבאת מקום, והיאך יזהיר על אכילתה בשעריך:
ולשון ספרי:
"לא בא הכתוב אלא לאוכל ביכורים שלא קרא עליהם, שהוא עובר בלא תעשה".
וכבר נתבאר בסוף מכות, שאינו חייב עליהם אלא קדם שיניחם בעזרה; אבל משיניחם בעזרה – הרי הוא פטור עליהם, אף על פי שלא קרא. וגם בביכורים אותו התנאי שבמעשר שני,
כלומר: שאין כל מי שאכולם בחוץ חייב עליהם, עד שיראו פני הבית:
ואם אכל מהם מי שיאכל אחר שראו פני הבית קדם הנחה בעזרה – חייב מלקות בלבד אם הוא כהן; אבל הישראלי – הרי הוא מחייב מיתה בידי שמים, אם אכל ביכורים, אפילו אחר קריאה.
ובפירוש אמרו:
התרומה והביכורים חייבין עליהן חומש ומיתה ואסורין לזרים.
אם אכלם בזדון – חייב מיתה בידי שמים. ובשגגה מוסיף חמש – כדין התרומה.
לפי שכיון שקראם יתעלה תרומת ידך, חלו עליהם כל דיני התרומה. וראוי לך להבין כאן היטב כדי שלא ישתבשו לך עניינים, והוא: שהכהן אם יאכל הביכורים משראו פני הבית קודם הנחה בעזרה – לוקה, ואזהרתיה מ"לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך", כמו שנתבאר בגמרא מכות, כמו ישראל במעשר שני שלוקה על אכילתו חוץ למקום אף על פי שהוא שלו;
אבל הישראלי שאכל ביכורים אחר שראו פני הבית בכל מקום שיאכלם חייב מיתה בידי שמים, ואזהרתיה מן "וכל זר לא יאכל קודש" (שם, י), כמו שביארנו במצוות קל"ג ממצוות אלו.
כבר נתבארו דיני מצווה זו בגמרא מכות.
תמט. שלא יאכל כהן ביכורים קודם הנחתם בעזרה - ספר החינוך
שנמנענו מלאכול בכורים, ועל זה נאמר
(דברים יב יז) לא תוכל לאכול וגו' ותרומת ידך, ופרשו בעלי הקבלה
(מכות יז, א). ותרומת ידך אלו הביכורים, ונתבאר בסוף מסכת מכות
(שם חט א), שאין חייבים עליהן אלא קודם שינחו בעזרה, אבל משהנחו בעזרה אדם פטור עליהם.
ולשון ספרי: לא בא הכתוב אלא לאוכל ביכורים שלא קרא עליהן, שהוא עובר בלא תעשה. ופירוש העניין מפני שלא קרא עליהן מפני שלא הונחו בעזרה, אבל אם הונחו שם, אף על פי שלא קרא עליהן אין בהן חיוב מלקות, וכמו כן יש בהן לעניין חיוב המלקות התנאי שהוא במעשר שני, שאין חייבין על אכילתן עד שיראו פני הבית תחלה, ואחר כך שיאכל מהם קודם הנחה בעזרה, בעניין זה יש בהן חיוב מלקות לכהן האוכל מהם, וישראל חייב בהם מיתה בידי שמים כל זמן שיאכל מהם, ואפילו אחר שקרא עליהם הקריאה הידועה, והיא המפורשת בסדר והיה כי תבא.
וכן אמרו זכרונם לברכה
(בכורים פ''ב מ''א) התרומה והבכורים חייבים עליהן חמש בשוגג, ומיתה במזיד, וזהו כדין התרומה בשוה, שאחר שקראן הכתוב לבכורים בשם תרומה נתחייבו בדיני התרומה.
והבן בני זה החילוק שיש בהן בין ישראל לכהן, וזכור אותו: שהכהן כשיאכל בכורים משיראו פני הבית קודם הנחה בעזרה לוקה, ואזהרותיה מלא תוכל וגו'.
ואל תתמה לומר איך יתחייב מלקות הכהן עליהם, אחר שהוא בעצמו יאכלם אחר הנחה בעזרה
?
שהרי כמו כן בשוה הדין במעשר שני, שיתחייב הישראל עליו מלקות באכלו אותו חוץ לירושלים, ואף על פי שהוא בעצמו אוכל אותו במקום הראוי לו. וישראל שיאכל בכורים, כל זמן שיאכלם חייב מיתה בידי שמים, ואזהרותיה מ'וכל זר לא יאכל קודש', וכמו שכתבתי בסדר אמר אל הכהנים במצות שלא יאכל שום זר תרומה
(מצוה רפ).
שיאכלום משרתי ה’ כתבתי בדבר מה שידעתי בפרשת כסף תלוה סדר משפטים
(מצוה צא). וטעם מצוה זו, שלא יאכלום הכהנים קודם שיניחו אותם בעזרה, ושלא יאכל מהם ישראל בשום עניין, נמשך אחר אותו השורש הכתוב שם, ימצאהו מבואר ונגלה, כל שיש בו דעה לדעת טוב ורע, ולהג הרבה במה שאינו צריך יגיעת בשר.
מבוארים במסכת מכות.
כי אז החובה עלינו בהבאת הביכורים. והחיוב מן התורה דוקא בפרות ידועים ובמקומות ידועים, וכמו שכתבתי שם בכסף תלוה.
ואף על פי שאמרנו שם, שחיוב מצות הבאת הביכורים, הוא על הזכרים לבד, ולא על הנקבות, באסור אכילתן בכל מקום שוה אשה לאיש, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה בגמרא
(ב''ק טו א) דרך כלל בפסוק איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם
(במדבר ה ו) השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
וכהן העובר על זה ואכל מבכורים כזית כעניין שאמרנו עבר על לאו וחייב מלקות, וכן ישראל שיאכל מהן כזית בשום צד, כלומר בין קודם שהנחו בעזרה או לאחר מכן.
מצווה תנ: מצוות לא תעשה, שלא לאכול ביכורים חוץ לירושלים - ספר מצוות ה'
[לא תעשה רסא] מצוות לא תעשה, שלא יאכלו הכהנים ביכורים חוץ לירושלים.
שנאמר: "לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידיך"
דברים יב, יז.
מראי מקומות:
מכות דף י"ז;
רמב"ם הלכות בכורים פרק ג';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קמ"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רס"ה.
