המצווה הקע"א ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלתלש שער הראש על המתים כדרך שעושים הסכלים,
והוא אומרו:
"ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" (דברים יד, א).
וכפל לאו זה בכהנים ואמר:
"לא יקרחה קרחה בראשם" (ויקרא כא, ה),
כדי להשלים הדין, לפי שממה שאמר 'בין עיניכם' היינו אומרים שרק מפאת פנים בלבד אסור – לפיכך ביאר ואמר: "לא יקרחה קרחה בראשם" לחייב על כל הראש כבין העינים.
וגם אילו אמר: 'לא יקרחה קרחה בראשם' בלבד, היינו אומרים: בין על המת בין שלא על המת – לפיכך באר שם 'למת'.
וכל המגלה כגריס משער ראשו בתלישה על המת דווקא – לוקה, בין שהוא כהן גדול או ישראל לוקה על כל קרחה וקרחה מלקות אחת.
וכן מה שכפל בכהנים: "ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת" (שם) לא בא אלא להשלים תורת המצווה, כמו שנתבאר בסוף מכות.
תסח. שלא לקרוח על מת - ספר החינוך
שלא לקרוח שער הראש על המתים, כמו שיעשו חסרי הדעת.
ועל זה נאמר
(דברים יד א) ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. ונכפל לאו זה על הכהנים. שנאמר עליהם
(ויקרא כא, ה) לא יקרחו קרחה בראשם.
ולמדנו משם לחייב על כל הראש כמו בבין העינים, כמו שבא במסכת מכות
(כ, א). ומן הכתוב הזה למדו גם כן שאין החיוב בקרחה כי אם הקורח על מת דוקא, ונמצא עם שני הכתובים תשלום המצוה וביאורה בין בישראל בין בכהנים, שהכל מתחייבין על כל הראש כבין העינים.
ואין לך לשאול במקום הזה ובכל כיוצא בו למה לא בא באור הכתוב כולו במקום אחד
?
עם ההקדמה שכתבתי לך בראש ספר זה של אלה הדברים, הלא היא תניח דעתך בעניינים אלה במקומות רבים.
כתוב במצוה הקודמת.
מה שאמרו זכרונם לברכה שהקורח קרחה אחת על חמשה מתים לוקה חמש. והקורח חמש קרחות על מת אחד לוקה חמש
(רמב''ם ע''ז יב טו), כשהתרו בו על כל אחת ואחת. הקורח ביד או בסם חייב, ואפילו הטביל אצבעותיו בסם והניחן בחמשה מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות לוקה חמש, ואף על פי שהיא התראה אחת, הואיל וכולן באין כאחת.
ויתר פרטי המצוה, בסוף מכות, וכל ענינה כדין חברתה הקודמת בשוה.
מצווה תסט: מצוות לא תעשה, שלא לקרוע שער ראשו על המת - ספר מצוות ה'
[לא תעשה רעו] מצוות לא תעשה, שלא לעשות קרחה על מתו.
שנאמר: "ולא תשימו קרחה בין עינכם למת"
דברים יד, א.
מראי מקומות:
מכות דף כ'; קדושין דף ל"ה;
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י"ב הלכה טו';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קע"א;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ס"ג;
שו"ע יורה דעה סימן ק"פ;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ע"ג.
