נד. מצות בית דין לדון גנב בתשלומין או במיתה. - ספר החינוך
לדון בדיני הגנב כמו שכתוב בפרשה
(שמות כא לז) כי יגנב איש וגו'.
ועניין הגנבה הוא הלוקח דבר ממון חברו, מביתו או מכיסו, בעת שלא יראה בעל הבית ולא ידע, וכן כל כיוצא בזה
(ח''מ שמח).
מצות המשפט ידוע.
כגון תשלומי כפל וארבעה וחמשה,
ודין להרוג הגנב הבא במחתרת או למוכרו בגנבתו,
ודין הגנבה שהשביחה בבית הגנב מאליה או מחמת הוצאה,
ודין גנבה שהוקרה, שמשלם קרן כעין שגנב ותשלומי הכפלים כשעת העמדה בדין.
ודין גנב שגנב מיד הגנב שאין משלם כפל לאחד מהן אפילו קודם יאוש.
ודין גנב שגנב נכסי הקדש, או נכסי גוי, או הגונב עבדים ושטרות וקרקעות, והגונב בשבת ובא עליו חיוב חלול שבת וגנבה כאחת, מה דינו לעניין התשלומין. ומאיזה מנכסיו מגבין בית דין ממנו התשלומין, ואם נמכור בגנבתו שצריך שיהיו דמיו כדמי הגנבה או פחות, אבל היו יותר אינו נמכר, ודיני שומר שגנב או שנגנב מביתו,
ודין איסור קנית גנבה מיד הגנב, ומי שקנה מהן מה דינו עם הבעלים.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק שביעי מקמא,
(סב, ב) ובפרק שמיני מסנהדרין, ובשלישי ממציעא
(לג ב) ובמקומות מעטים מכתובות
(לא, א) וקידושין
(יח, א) ושבועות
(מט, א) (ה, גניבה פ''א).
ובכל מקום שיש בית דין סמוכין בארץ מחייבין לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואם אין סמוכין, אין להם כוח לחייב אלא להחזיר הגנבה או דמיה. אבל מכירת הגנב עצמו, אינה נוהגת אפילו בסמוכין אלא בזמן שהיובל נוהג.
מצווה נד: מצוות עשה לדון דין גנב לתשלומים או למיתה - ספר מצוות ה'
(עשה כג) מצוות עשה על הבית דין לדון דין גנב.
שנאמר: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה"
שמות כא, לז.
מראי מקומות:
בבא קמא פרק ז'; סנהדרין דף ע"ב;
רמב"ם הלכות גניבה פרקים א, ג', ט';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה רל"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ע"א;
שו"ע חושן משפט סימן שמ"ח ואילך.
המצווה הרל"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
הציווי שנצטווינו בדין הגונב שנגבה ממנו תשלומי כפל, או תשלומי ארבעה וחמשה, או נהרגנו אם בא במחתרת, או נמכרנו, וכל עונשי הגנב בכלל כמו שביאר הכתוב,
וכבר נתבארו כל משפטי דין זה בפרק ז' מ[בבא] קמא ופרק ח' מסנהדרין ופרק ג' מ[בבא] מציעא ובמקומות מעטים בכתובות וקידושין ושבועות.
