נה. מצות בית דין לדון בנזקי הבער - ספר החינוך
לדון בנזקי שן ורגל.
כלומר: מי שהזיק לחברו נזק הבא מחמת השן או מחמת הרגל, כגון שהכניס בהמתו בשדה חברו ואכלה שם, או הפסידה יונקותיו בעוברה שם ברגליה, שיש עלינו לחייבו בתשלומין מן העידית שלו כל מה שהפסיד, שנאמר
(שמות כב ד) כי יבער איש שדה וגו', ופירשו זכרונם לברכה
(ב''ק ב, ב) דהינו שן, ומה שכתוב אחר כן ושלח את בעירה וכו', פרשו זכרונם לברכה דהינו רגל, ונאמר על שניהם מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם.
מצות המשפט ידוע.
כגון מה הם המקומות שחייבין שם על השן והרגל, ומה הן שאין חייבין עליהן, וחילוק הדין באוכלת מה שראוי לה לאכול למה שאינו ראוי, וכן מה שראוי לה על ידי הדחק, כגון פרה שאכלה שעורים, וחמור שאכל כרשינין או דגים, וחזיר שאכל בשר, וכלב שלקלק את השמן, וחתול שאכל תמרים, ואם נהנית שמשלמת מה שנהנית.
ויתר פרטיה, בגיטין ובקמא. והתם אמרו פרק החובל
(פד, ב) כי קא אמר רבא השור בשור גובין אותו בשן וברגל, דמועדין מתחלתן נינהו
(חה''מ מ שצ''ט עד תו).
ומכל מקום הנקבות בכלל דין התשלומין בין הזיקו או הוזקו, ובית דין העובר עליה ולא דן דין זה כמו שכתוב, ביטל עשה.
עניינים
מצווה נה: מצוות עשה לדון דין הבער, הוא נזקי שן ורגל - ספר מצוות ה'
(עשה כד) מצוות עשה על הבית דין לדון דין נזקי בהמה שהזיקה ברגל או בשן.
שנאמר: "ושלח את בעירה ובער בשדה אחר"
שמות כב, ד.
מראי מקומות:
בבא קמא פרקים א', ב', ג'; גיטין דף פ"ה;
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק א' ופרק ג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ר"מ;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ס"ז;
שו"ע חושן משפט סימן ש"צ.
המצווה הר"מ ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
הציווי שנצטווינו בדין ההבער.
והוא אומרו יתעלה:
"כי יבער איש שדה או כרם וגו' " (שם כב, ד).
וכבר נתבארו הלכות דין זה בכללותו בפרק ב' ופרק ו' מ[בבא] קמא ופרק ה' מגטין.
