המצווה הרכ"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לסקול את העוברים על מקצת המצוות.
והוא אומרו יתעלה:

"וסקלתם אתם באבנים ומתו" (דברים כב, כד).

ונעיר על המצוות שהעובר עליהן חייב סקילה, כשאזכיר מצוות לא תעשה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ו' מסנהדרין.

תקנה. מצוה על בית דין לסקול המחויב - ספר החינוך

שנצטוו בית דין לרגום באבנים מי שעבר על קצת עבירות, ואחת מהן הבא על נערה מאורסה, שנאמר (דברים כב כד) וסקלתם אותם באבנים.

וזו היא אחת מארבע מיתות בית דין הידועות שהן סקילה שריפה, הרג, וחנק, ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (מט, ב), חלקו רבי שמעון ורבנן סקילה ושריפה אי זו מהן חמורה יותר? ורבנן הוא דאמרי, סקילה חמורה.

ועניין הסקילה כך הוא, רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין האיש המחויב סקילה בגדיו, עד שנשאר ערום, ומכסין ערוותו מלפניו, והאשה אינה נסקלת ערומה אלא בחלוק אחד, ובית הסקילה היה גבוה שתי קומות, ועולה לשם הוא ועדיו, וידיו אסורות, ואחד מן העדים דוחפו על מותניו ונופל על לבו לארץ. ואם לא מת בדחיפה מגביהין העדים אבן שהיתה מונחת שם משא שני בני אדם, ומרפים ידיהם ומשליכין האבן על לבו, ואם לא מת בזה, רגימתו בכל ישראל, שנאמר (שם יז ז) יד העדים תהיה בו בראשונה וגו'.

משורשי מצות ארבע מיתות בית דין, כתבתי קצת בסדר משפטים (מצוה מח).

דיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה סקילה חמורה משריפה, ושריפה מהרג, והרג מחנק, וכל מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין, בין משתי עבירות או מעבירה אחת נדון בחמורה. וכל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה ולא הכירו אותם נדונין כולן בקלה שבהן.
ויתר פרטיה, מבוארין בסנהדרין בפרק ששי.

ונוהגת בזמן הבית.
ובית דין שעברו על זה ולא סקלו מי שנתחייב סקילה, אפילו המיתוהו במיתה אחרת, ביטלו עשה זה.

מצווה תקנה: מצוות עשה לשקול המחויב סקילה - ספר מצוות ה'

(עשה רכו) מצוות עשה לסקול את המחויב סקילה.
שנאמר: "וסקלתם אותם באבנים" דברים כב, כד.

מראי מקומות:
סנהדרין דף מ"ה;
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ט"ו;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה רכ"ט; והרמב"ן משיג בשורש י"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ק"ב.