פסוק ה
טנאך -
שיהא מלא פירות.

ומשארתך -
הוא כלי שנותנין בו את הבצק.

פסוק ח
באסמיך -
באוצרותיך. שיהיו מלאים דגן תירוש ויצהר כדכתיב: וימלאו אסמיך שבע.

פסוק י
נקרא עליך -
שימלא משאלותיך. בהראותו כי אַתֶּם עִמּוֹ.

פסוק כ
המהומה -
ע"י קולות וברד. כמו: וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהמם.

המגערת -
הנני גוער לכם את הזרע וארותי את ברכותיכם.

פסוק כב
בשחפת וגו' -
מיני חלאים הם.

קדחת ודלקת וחרחר -
מיני חמימות הם.

פסוק כג
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת -
שלא ירד מטר מן השמים. אלא -

יתן מטר ארצך אבק ועפר -
הרוח במקום שרגיל להמטיר מטר ימטיר לך מן השמים אבק ועפר, כלומר: מגבהי ההרים שהן יבשים מאין מטר, ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם. ומתוך כך - יתנך ה' נגף - שלא תוכל לראות ותברוח מפני אויביך.

פסוק כד
מטר ארצך -
לשון ירידה כמו: המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש.
ימטר על רשעים פחים אש וגפרית.

פסוק כו
ואין מחריד -
אין מבריח העופות מעל הנבלות, כי אין קוברין.

פסוק לז
ולשנינה -
לדבור כמו: ושננתם.

פסוק מ
ישל -
כמו: ונשל גוים.
וכן: ימל קצירו מן ונמלתם.
וכן אחריתו כנחש ישך, מן נשך הנחש. ל' יפעל.

פסוק מו
לאות -
שהמקלל יקלל לשונאו להיות כמוהו, (גם י"ל שלא עבדתם להקדוש ברוך הוא).

פסוק נו
תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה -
הגדולים מתת להם מכל מה שתאכל.

וגם בשליתה [משליתה] ובבניה אשר תלד -
בסתר, שלא יוודע לפי שתאכלם בחסר כל.

גם מאלה - תרע עינה כאיש חיקה ובבנה ובבתה - מתת להם.

פסוק נז
ובשליתה -
שליא ממש כמו שמצינו בתלמוד, לפי הפשט.

פסוק נט
ונאמנים -
ארוכים ומקוימים, כמו: לדור ודור אמונתך, ותקעתיו יתד במקום נאמן.

פסוק סה
לב רגז -
דחיל.

פסוק סו
מי יתן ערב -
לפי הפשט:
ערב העתיד לבא, שכן דרך החולים.

פסוק סט
בחורב -
תוכחות שבפרשת אם בחקותי שכתוב בסופן: ביד משה בהר סיני, הוא הר חורב.
הפרק הבא