רשב"ם לבמדבר פרק יד

פסוק ט
סר צלם מעליהם -
אין להם מחסה לחסות בו, כי כבר נמוגו כל יושבי ארץ מפנינו משעה שהוביש ים סוף כמו שאמרה רחב הזונה. וכדכתיב: נמוגו כל יושבי כנען.

פסוק יד
ואמרו אל יושב הארץ הזאת -
ואמרו מצרים על יושבי ארץ כנען כמו שמפורש לפנינו: שיאמרו מצרים מבלתי יכולת וגו' -
אבל עכשיו מפרש תחלה למה יאמרו מצרים כן, כי שמעו שאתה הוצאתם בכח גדול ובעמוד אש ובעמוד ענן הכל דרך אהבה יתירה וחיבה. ולבסוף תהרגם כאיש אחד?!
ואמרו מצרים לא מתוך שנאה עשה להם כך, אלא מבלתי יכולת להלחם עם שלשים ואחד מלכים. ועתה שוב מחרון אפך. למען שמך שלא יתחלל.

פסוק יז
יגדל נא כח -
להאריך אפך, כדכתיב: טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר.

פסוק כ
סלחתי -
סולח אני עכשיו. כמו: נתתי כסף השדה.

כדברך -
שלא אכנו בדבר בפעם אחת, אלא אאריך להם עד ארבעים שנה.

פסוק כא
ואולם -
ואלא.

פסוק כב
עשר פעמים -
הרבה. כמו: עשרת מונים.
ואפו עשר נשים.

עשר פעמים תכלימוני.

פסוק לג
רועים במדבר -
מתפרנסים כעין מרעה הצאן שהולכים הנה והנה כלומר: שיטלטלו במדבר לכאן ולכאן.
כך נראה בעיני.

פסוק לו
והאנשים אשר שלח משה -
ואחר ששלחם - וישובו - מארץ ישראל ואחרי כן - וילינו - אחרי שובם ככתוב למעלה. עתה - וימותו וגו'.

דבה -
מן: דובב שפתי ישנים.
כמו מן: באבוד רשעים רנה.
רננת רשעים מקרוב.
וכן: כי היתה סבה מעם ה', מן סובב. סבה.

פסוק מ
אל המקום אשר אמר ה' -
וצונו ללכת שם לירש את הארץ.

כי חטאנו -
כאשר הֶאֱמַנּוּ לעצת המרגלים.

פסוק מא
והיא -
דרך זה - לא תצלח.

פסוק מג
כי על כן שבתם -
אשר שבתם. כמו: וכל יש לו נתן בידו - שהוא כמו: וכל אשר יש לו.

פסוק מד
משו -
מגזרת לא ימיש.
הפרק הבא