|
פרשה מג: אברהם יוצא להציל את לוט
א [הבוטח בה' לא ירא רע]
(תהלים קיב) משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו.
משמועה רעה לא יירא, זה אברהם, כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה.
נכון לבו בטוח בה', ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
סמוך לבו לא יירא, שנאמר (בראשית טו): אל תירא אברם.
עד אשר יראה בצריו, ויחלק עליהם לילה:
ב [אברהם ואליעזר יוצאים להציל את לוט]
וירק את חניכיו
רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים, כנגד אברהם.
אמרו: ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם, ואנו יכולים לעמוד בהם?!
רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן.
אמר: אצא ואפול על קדוש שמו של מקום!
אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים לה): והרק חנית וסגור לקראת רודפי.
אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים סה): ואברותיה בירקרק חרוץ.
רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מה דאת אמר: (דברים כ) מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו.
חניכיו, בעלי חניכתו. שמם אברם, כשמו.
שמנה עשר ושלוש מאות
ריש לקיש בשם בר קפרא: אליעזר לבדו היה, מנין אליעזר, י"ח וג' מאות.
וירדוף עד דן, שם עבודת כוכבים היא, ומכה מלפניה ומאחריה.
מכה מלפניה, וירדוף עד דן.
ומכה מאחריה (ירמיה ח): מדן נשמע נחרת סוסיו:
ג [הנסים שנעשו לאברהם באותו לילה סימן לדורות]
רבי בנימין בר יפת משם ר' יונתן: הלילה נחלק מאיליו.
ורבנן אמרי: יוצרו חלקו.
אמר הקב"ה: אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה.
ואימתי?
במצרים, שנאמר (שמות יב): ויהי בחצי הלילה, וה' הכה כל בכור וגו'.
אמר רבי תנחומא: אית דמפקין לישנא אחרינא.
אמר הקדוש ברוך הוא: אביהם יצא בחצי הלילה, אף אני אצא עם בניו בחצי הלילה, שנאמר (שם): כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא.
ויכם וירדפם, וכי יש אדם רודף הרוגים?!
אמר רבי פנחס: רודפיו של אבינו אברהם הרוגים היו, שנאמר (תהלים סט): כי אתה אשר הכית רדפו, הה"ד (ישעיה מא): מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו.
מי הוא זה שהעיר לבם של מזרחיים, שיבואו ויפלו ביד אברהם, צדק יקראהו לרגלו חי העולמים, שהיה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך.
אמר רבי ברכיה: מזל צדק היה מאיר לו.
אמר ר' ראובן: צדקה היתה צווחת ואומרת: אם אין אברהם, אין מי יעשה אותי, הה"ד (שם) יתן לפניו גוים ומלכים ירד.
רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר: אברהם היה משליך עליהם עפר, והוא נעשה חרבות קש ונעשה חצים.
ורבי נחמיה אמר: יתן עפר לא נאמר אלא, כעפר. הן היו משליכים חרבות על אברהם, ונעשין עפר חצים, והן נעשים קש, הה"ד (שם מא): ירדפם יעבור שלום.
רבי לוי בשם רבי יוסי בר זמרא: פסיעותיו של אבינו אברהם היו, שלוש מילין.
ר' יודן בר רבי סימון אמר: מיל, שנאמר (שם) אורח ברגליו לא יבא.
ר' נחמיה אמר בשם רבי אבהו: לא נתאבקו רגליהן, אלא כזה שהוא הולך מביתו לבית הכנסת:
ד [אברהם משיב את הרכוש]
רבי יודן אמר: אנשים ונשים השיב, וטף לא החזיר.
עמדו ונתגיירו וגדרו ערות אבותיהם, הה"ד (יחזקאל ז) והבאתי רעי גוים.
מי הם רועי גוים?
ר"י בר רבי סימון: אלו אנשי סדום, שנאמר ואנשי סדום:
ה [גאוותו של מלך סדום]
רבי אבא בר כהנא אמר: התחיל לקשקש לו בזנבו.
אמר לו: מה אתה ירדת לכבשן האש וניצלת, אף אני ירדתי לחמר וניצלתי.
אל עמק שוה
רבי ברכיה ורבי חנינא בשם רבי שמואל בר נחמן: ששם השוו כל עובדי כוכבים, וקצצו ארזים ועשו בימה גדולה, והושיבו אותו בתוכו למעלה, והיו מקלסין לפניו ואומרים לו: שמענו אדוני וגו'.
אמרו לו: מלך את עלינו! נשיא את עלינו! אלוה את עלינו!
אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, ואל יחסר אלוהו:
ו [מלכי צדק מקבל את פני אברהם בשובו מהמלחמה]
הה"ד (תהלים מה) ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם.
ומלכי צדק מלך שלם, המקום הזה מצדיק את יושביו.
מלכי צדק, אדוני צדק, צדק נקראת ירושלים, שנאמר (ישעיה א) צדק ילין בה מלך שלם.
רבי יצחק הבבלי אומר: שנולד מהול.
הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
רבי שמואל בר נחמן ורבנן
רבי שמואל אמר: הלכות כהונה גדולה גילה לו.
לחם, זה לחם הפנים.
ויין, אלו הנסכים.
ורבנן אמרי: תורה גילה לו, שנאמר (משלי ט): לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.
והוא כהן לאל עליון
רבי אבא בר כהנא אמר: כל יין שכתוב בתורה עושה רושם, חוץ מזה.
אמר רבי לוי: אף זה לא יצאנו מידו, שמשם קרא עליו: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה:
ז [אברהם הכיר את ה' לפני באי ביתו]
ממי קנאן?
רבי אבא בשם רב כהנא ור' יצחק
רבי אבא אמר: כאינש דאמר: פלן, עינוהי יאי, שעריה יאי.
אמר רבי יצחק: היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלים ושותין היה אומר להן: ברכו!
והן אומרים לו: מה נאמר?
והוא אומר להם: אמרו, ברוך אל עולם שאכלנו משלו!
אמר לו הקב"ה: אני, לא היה שמי ניכר לבריותי, והכרת אותי בבריותי, מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם, הה"ד (בראשית יד): קונה שמים וארץ:
ח [בזכות ויתן לו מעשר מכל]
רבי הונא אמר: שהופך מנגנין שלך על צריך.
רבי יודן אמר: כמה מנגנאות עשיתי להביאן תחת ידיך, אוהבים היו זה לזה, זה משלח לזה כתבים, וזה משלח לזה דורונות, והמרדתי אותם אלו על אלו, כדי שיבואו ויפלו תחת ידיך.
ויתן לו מעשר מכל
רבי יהודה בר סימון אמר: מכח אותה ברכה, אכלו ג' יתידות גדולות בעולם.
אברהם יצחק ויעקב.
באברהם, כתיב (בראשית כד): וה' ברך את אברהם בכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל.
ביצחק, כתיב (שם כז): ואוכל מכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל.
ביעקב, כתיב (שם לג): כי חנני אלהים וכי יש לי כל, בזכות ויתן לו מעשר מכל.
מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים?
רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן
ר' יהודה אמר: מאברהם, כה יהיה זרעך.
כה תברכו את בני ישראל.
ר' נחמיה אמר: מיצחק, שנאמר (בראשית כב): ואני והנער נלכה עד כה.
לפיכך אמר המקום: כה תברכו את בני ישראל.
ורבנן אמרי: מיעקב, שנאמר (שמות יט): כה תאמר לבית יעקב,
וכנגדו כה תברכו את בני ישראל.
רבי אליעזר ור' יוסי בר חנינא
ר' אליעזר אמר:
אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים?
כשאגלה עליהם בכה, כה תאמר לבית יעקב.
ור' יוסי ב"ר חנינא אמר: כשאגלה על מנהיגם בכה, שנאמר (שם ד): כה אמר ה': בני בכורי ישראל:
ט [אם מחוט ועד שרוך נעל]
ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן
ר' יהודה אמר: עשאן תרומה היך מה דאת אמר: (במדבר יח) והרמותם ממנו תרומת ה'.
ורבי נחמיה אמר: עשאן שבועה, היך מה דאת אמר (דניאל יב): וירם ימינו ושמאלו אל השמים, וישבע בחי העולם.
ורבנן אמרי: עשאן שירה, היך מה דאת אמר (שמות טו): זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו.
רבי ברכיה ור' חלבו ור' אמי בשם ר' אלעזר אמרו אמר משה בל' שאמר אבא שירה.
הרימותי ידי אל ה', בו בלשון אני אומר שירה, שנאמר: אלהי אבי וארוממנהו.
אם מחוט
אמר רבי אבא בר ממל: אמר לו הקדוש ברוך הוא: את אמרת אם מחוט, חייך! שאני נותן לבניך מצות ציצית, היך מה דאת אמר (במדבר מו): ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, ומתרגמינן חוטא דתכלתא.
ועד שרוך נעל, חייך! שאני נותן לבניך מצות יבמה, היך מה דאת אמר (דברים כה): וחלצה נעלו מעל רגלו.
דבר אחר:
אם מחוט, זה המשכן שהוא מצוייר בתכלת וארגמן.
ועד שרוך נעל, אלו עורות התחשים.
דבר אחר:
אם מחוט, אלו הקרבנות, כההיא דתנן: וחוט של סקרא חוגרו באמצ, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים.
ועד שרוך נעל, אלו פעמי רגלים, היך מה דאת אמר (שיר ו): מה יפו פעמיך בנעלים.
בלעדי רק אשר אכלו הנערים, הה"ד (שמואל א ל): ויען כל איש רע ובליעל, מהאנשים אשר הלכו עם דוד, ויאמרו: יען אשר לא הלכו עמי, לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו, כי אם איש את אשתו ואת בניו, וינהגו וילכו, ויאמר דוד: לא תעשון כן אחי! את אשר נתן ה' לנו וישמור אותנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידינו, ומי ישמע לכם לדבר הזה! כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים, יחדו יחלוקו! ויהי מהיום ההוא ומעלה, וישימה דוד לחוק ולמשפט לישראל עד היום הזה.
אמר רבי יודן: והלאה אין כתיב כאן, אלא ומעלה.
וממי למד?
מאברהם זקינו, שאמר בלעדי, רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים וגו'.
|
