חלק ראשון: התהוות התלמוד בראייה אמונית
       הקדמה
       פרק ראשון - התפיסה האקדמית בפרשנות התלמוד
              מה בין "תלמוד" לבין "ביקורת התלמוד"
              ביקורת המקרא - טעות והטעיה
              השפעת תורת ההתפתחות על מדעי הרוח
              שיטת השכבות - מודל הטעון הוכחה

       פרק שני - "תלמוד"
              תלמוד מהו
              תלמוד התנאים
              ההשוואה בין תלמוד התנאים לתלמוד האמוראים

       פרק שלישי - עריכת התלמוד
              התלמוד אכן ערוך
              התלמוד, האם הוא יצירה עצמאית או יצירה המשכית למשנה

       פרק רביעי - האם פירוש התלמוד את המשנה הוא הפרוש היחיד האפשרי?
              פשט ודרש במשניות
              "לאיתויי מאי" - פירוש או דרש
              חסרונות ותיקונים בנוסח המשנה

              סיכום
       פרק חמישי - מה בין התקופה שקודם חתימת התלמוד לתקופה שלאחר חתימתו
              בית הדין הגדול
              מקור סמכותם של חכמי התלמוד
              בית הדין הגדול הוא השתקפות רוחה של כנסת ישראל
              משמעות טענת המחקר לאיחור ה"סתמא דתלמודא"

       פרק שישי - מטרת התלמוד היא בירור והכרעה
              המטרה העיקרית של התלמוד היא ההכרעה בין הדעות השונות
              דיונים שלא הובאו בתלמוד

       פרק שביעי - התפתחות התלמוד - מן הכלל אל הפרט
              היחס בין המשנה לתלמוד
              שילוב ברייתות במתודה התלמודית
              התמעטות הלב
              "והגמרא הוא דמפרש"

       פרק שמיני - מן הפרטים חזרה אל הכלל
              כללי
              שחזור הבעיא המקורית הנחלקת לשתי לשונות
              סוגיות מוחלפות
              שיטות אמוראים העשויות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים
              סיכום

       פרק תשיעי - פגמים בהעברת ההלכות המקובלות
              הקדמה
              שיטת הרמב"ם
              תפיסת הסתירות כטעות - שיטת תוספות ורבי שמואל בן חפני גאון
              יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל

       פרק עשירי - הוויות דרב ושמואל והוויות דאביי ורבא
       פרק אחד עשר - "סתמא דתלמודא"
              התייחסות הגאונים והראשונים לסתמא דתלמודא
              בעלי הסתמא

       פרק שנים עשר זמן חתימת התלמוד, "רב אשי ורבינא סוף הוראה"
       פרק שלושה עשר - מתי נכתב התלמוד?
       פרק ארבעה עשר - רבנן סבוראי
              רבנן דבתר הוראה - מה בין האמוראים לבין רבנן סבוראי
              דברי רבנן סבוראי עשויים להיות חלק אינטגרלי מן התלמוד
              התוכן הייחודי לרבנן סבוראי
              האם ניתן לזהות את תלמודם של רבנן סבוראי באמצעות שינויי לשון?

       פרק חמישה עשר - נוסחאות שנכנסו לספרים
              העברת התלמוד באמצעות ספרים
              דברי הגאונים אינם חלק מגרסת התלמוד
              הראשונים מעידים על הוספות הגאונים
              אפיה של ספרות הגאונים המשוקעת בתלמוד

       פרק שישה עשר - עברית וארמית - שפת קודש ושפת חול
              הקדמה
              בחירת השפה שבה הדברים נאמרים נעשית באופן מודע ומכוון
              ההגיון העברי השמעי
              העיון התיאורטי ועולם המעשה

       סיכום
              המחקר התלמודי האקדמי לעומת המחקר האמוני
              להבדיל בין הקודש ובין החול
              החולשות המחקריות במחקר התלמודי האקדמי
              סוף דבר


חלק שני: הוראת התלמוד בישיבות התיכוניות על פי צופן העריכה של התלמוד
       פרק ראשון - הוראת התלמוד בישיבות התיכוניות
              מבוא
              המכשולים הניצבים בפני הניגש לתלמוד
              משמעות - הקניית תחושת הקדושה
              העמדת נושא הסוגיה בהקשר וברמה שבה הוא נמצא
              מבנה הדיון התלמודי - הקשבה לתלמוד באמצעות צופן העריכה שלו

       פרק שני - צופן העריכה של התלמוד
              מבוא
              א) התוספתא
              ב) הברייתא
              ג) פירוש
              ד) השאלה
              ה) התשובה
              ו) הקושיה
              ז) הפירוק
              ח) תיובתא
              ט) הסיוע
              י) הרמיה (=סתירה)
              יא) ההצרכה
              יב) ההתקפתא
              יג) המעשה
              יד) השמועה
              טו) הסוגיה
              טז) הלכתא
              יז) תיקו
              יח) שינוי
              יט) הגדה
              כ) הוראה
              כא) שיטה
              סיכום


       נספח - יישום השיטה בפירוש תחילת פרק שנים אוחזין