ממנהגי יהודי בבל

אברהם בן-יעקב

ילקוט מנהגים - א', בעריכת א. בן יעקב
בהוצאת המדפיס הממשלתי, ירושלים תשכ"ז


פרק ד - מצוות ומנהגים

תוכן הפרק:
כב. ציצית
כג. תפילין

כב. ציצית
1. יהודי בבל מקפידים ללבוש טלית של צמר רחלים.

2. סדר עטיפת הטלית-גדול הוא כפי שנהג האר"י הקדוש: אחרי סיום הברכה עוטפים את הראש בלבד (ולא כל הגוף), כך שארבע הכנפות יורדות על הכתפיים לצד פנים, שתיים על צד ימין ושתיים על צד שמאל. אחרי-כן אוחזים בשתיים של צד ימין וכממליכים אותן לצד שמאל, באופן שהן כרוכות סביב הצוואר, על הכתף השמאלית, לאחור ושתיים השמאליות תלויות נגד הפנים. שוהים מעט, כדי מהלך ארבע אמות, וחוזרים ומשליכים גם את השתיים השמאליות לאחור, לצד שמאל, מעל לימניות, באופן שכל ארבע הכנפות תהיינה תלויות אחורנית ביחד בצד שמאל. שוב ממתינים כדי מהלך ארבע אמות ומורידים את הטלית הכרוכה בצוואר על כל הגוף.

3. מנהג יהודי בבל לעשות הטלית-קטן באורך אמה ורבע באמת המדינה וברוחב שלושת רבעי אמה.


כג. תפילין
1. רבים מקרב החסידים נוהגים להניח שתי תפילין: כמנהג רש"י וכמנהג רבנו תם.

2. תפילין של יד מניחים מיושב, ושל ראש מניחים מעומד.


3. מברכים לאחר שמניחים את התפילין של יד על הקיבורת. תכף לאחר הברכה יקשור ויהדק. בעת שעושה הכריכות על היד אומר את הפסוקים: "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" ומיד אח"כ אומרים פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך" (שמות פרק יג).

4. יהודי בבל, ככל יתר בני עדות המזרח, נוהגים כמאן דאמר שאין לברך על תפילין של ראש ברכה בפני עצמה.