לדף ראשי




מצוות שחיטה
הרוצה לאכול בשר בהמה וחיה ועוף, מצוות עשה מן התורה שישחט ואחר כך יאכל, שנאמר: "וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר ציוויתיך, ואכלת בשעריך" (דברים י"ב, כ"א). ואף על פי שכאן נאמרה שחיטה בבהמה, למדו חז"ל על ידי היקש שגם חיה ועוף בשחיטה. אבל דגים וחגבים אינם בדין שחיטה כלל. הואיל והשחיטה מצווה, מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה."

מעיקר הדין רשאי כל אחד לשחוט, אבל נהגו שאין אדם שוחט אלא אם כן קיבל רשות לכך מחכם. ואין החכם נותן רשות לשחוט עד שידע בשוחט שיודע הוא הלכות שחיטה כהלכתם. והשוחט, אף על פי שקיבל רשות לשחוט, חייב לחזור על דיני שחיטה, כדי שלא יאכיל טרפות.

מדיני שחיטה
מקום השחיטה, דרך השחיטה וחמשת הדברים הפוסלים את השחיטה - הכול הלכה למשה מסיני.

מקום השחיטה בצוואר, שיחתוך את הקנה (=צינור הנשימה) ואת הושט (=הצינור המעביר את האוכל מהפה לקיבה). הקנה והוושט הם הקרויים "סימנים". בבהמה ובחיה צריך לשחוט את שני הסימנים, ובעוף סימן אחד. שחט רובו של סימן, כאילו שחט כולו. כל זה מעיקר הדין, אך השחיטה המעולה בין בבהמה ובין בעוף היא, שיתכוון השוחט לחתוך שני הסימנים ולא ייגע במפרקת. חתך את המפרקת ואחר כך חתך את הסימנים, שחיטתו פסולה; חתך את הסימנים ואחר כך נגע במפרקת, מן הדין שחיטתו כשרה, אך יש נוהגים להחמיר ולפסול את השחיטה.

דרך השחיטה היא בהולכת הסכין והבאתו. יש לו סכין גדול, השחיטה כשרה בהולכה בלבד או בהבאה בלבד. אם הסכין קטן, כל שאין בו כפליים מרוחב מפרקת הבהמה והעוף שהוא שוחט, אין השחיטה כשרה אלא כשהוליך וגם הביא. ולכתחילה נהגו להחמיר בבהמה ולשחוט בסכין שאורכו לפחות 14 אצבעות.

דברים הפוסלים בשחיטה
ואלה חמשת הדברים הפוסלים את השחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור.

1) שהייה היא הפסקה בשחיטה: אם התחיל לשחוט וחתך מקצת מן הסימנים ושהה ואחר כך גמר את השחיטה, שחיטתו פסולה.

2) דרסה היא חיתוך הסימנים מלמעלה למטה על ידי לחיצת הסכין, במקום שישחט על ידי העברת הסכין בהולכה ובהבאה, לכן לא ישחט עוף בסכין כבד וגדול, שמא מתוך כובדו של הסכין לא ירגיש השוחט היטב, ויכביד על הסימנים וילחץ עליהם ויחתוך משהו ויפסול את השחיטה על ידי דרסה. כן לא ישחט כשהוא עייף, שמא מתוך עייפותו ילחץ ויחתוך.

3) חלדה היינו כיסוי הסכין בזמן השחיטה. ועיקר דין חלדה שלא יכניס את הסכין בין סימן לסימן ויחתוך את הסימן התחתון כשהסכין מכוסה ידי הסימן העליון שעוד לא נחתך. וכל שכן שלא יחתוך את צוואר הבהמה מלמטה למעלה, שאז הסכין מכוסה על ידי שני הסימנים כשהם שלמים.

4) הגרמה היא חיתוך למעלה או למטה ממקום השחיטה. הגרמה פירושה הטיה, הטיית הסכין לחתוך מעבר למקום שחיטה.

5) עיקור הוא ששחט, בסכין פגום, שהפגימה עוקרת וקורעת את הסימן, ואין הסכין שוחט. וכל שכן אם עקר את הסימן ביד, בין שנעקר הסימן באמצעו ונקרע ובין שנעקר הסימן ממקום חיבורו בלחי ונקרע שם.

כל בהמה שנשחטה באחת מן הדרכים הפסולות שהוזכרו כאן, כאילו לא נשחטה, ובשרה נבלה.

שחיטה אסורה ושחיטה מותרת
נכרי ששחט, אף על פי שישראל עמד שם וראה ששחט כהלכה, אין שחיטתו שחיטה, וכאילו נהרגה הבהמה, שהרי הגוי לא נצטווה בזביחה, ולפיכך זביחתו אינה זביחה. וכן מומר לעבודה זרה או מומר לחלל שבת בפרהסיה בדבר שאיסורו מפורסם, וכן מי שאינו מאמין בדברי חז"ל ומי שאוכל טרפה, ואינו מחזר אחרי בשר כשר - כל אלה דינם כנכרים לעניין שחיטה, ושחיטתם נבלה.

ולד בהמה שאין ידוע שמלאו לו חודשי ההיריון שלו, שהם תשעה חודשים לגסה וחמישה חודשים לדקה, אסור לשחוט אותו עד שיעברו שבעה ימים מיום לידתו וייכנס ליל השמיני שלו, שעד אז הוא בספק שמא נפל הוא. ואם נשחט בתוך שבעה ימים, אסור באכילה מספק.

אותו ואת בנו
כתוב בתורה: "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח). ופירשו כוונת התורה לומר, שאת האם ואת בנה או בתה לא ישחט ביום אחד, אבל מותר לשחוט אב ובנו באותו יום. אין הבדל בזה אם שחט בראשונה את האם או את הבן שחיטת הראשון מותרת, ואת השני אסור לשחוט אחריו. שחט את הראשון בתחילת הלילה, לא ישחט את השני כל הלילה וכל היום שאחריו. שחט את הראשון במשך היום, ואפילו בסופו, שוחט את השני בתחילת הלילה מיד, לפי שעם צאת הכוכבים נתחדש יום של תורה.

עבר ושחט אותו ואת בנו ביום אחד, לא נפסלה השחיטה משום כך.

כיסוי הדם
השוחט חיה ועוף מצווה לכסות דם השחיטה בעפר.
וכיצד הוא עושה?
מניח עפר למטה, שוחט על עפר תחוח, מברך "על כיסוי דם בעפר" ומכסה את הדם מלמעלה בעפר. ומצווה על השוחט לכסות הדם, ואם לא כיסה השוחט, מצווה על כל מי שיראה את הדם לכסותו. שחט ולא כיסה, אף על פי שעבר עברה, לא נפסלה השחיטה בכך.



הספר "השחיטה וצער בעלי חיים" מאת הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן