לדף
ראשי
הלני המלכה, מונבז
הלני המלכה, אמו של מונבז מלך חדייב, התגיירה בשנת 30 לספירה הלני המלכה, אמו של מונבז מלך חדייב, התגיירה בשנת 30 לספירה בהשפעתו של סוחר יהודי. חדייב (או הדייב וגם הדייף) הייתה שוכנת בשטח קטן בגדה השמאלית של הנהר חידקל העליון, בין אשור לארמניה. ביוסיפוס (קדמוניות ספר כ' ב-ד) מסופר איך השפיעו שני יהודים במיוחד על ההתגיירות של בית המלך. סיפור זה מקבל תוקף מסוים מזה ששניים מבית מלכות זה, הלני המלכה ובנה מונבז המלך נזכרים כמה וכמה פעמים במשנה ובתלמוד. דביקותם ומסירותם ליהדות הייתה, כנראה, יוצאת מן הכלל. את שארית חייה חיה בירושלים, שם בנתה לה ארמון. בשני התלמודים מסופר על תמיכתה ביושבי ירושלים בשנת הרעב שנת 45 לספירה. הלני דקדקה במצוות והעלתה תרומות לבית המקדש. היא נקברה בקברות מלכים בירושלים. על מתנותיהם לבית המקדש מפורש במשנה יומא פ"ג,י: מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הלני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל, ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. המשנה בנזיר פ"ג, ו יודעת לספר מעשה של חסידות וצדקות יוצאת מן הכלל לגבי הלני המלכה: מעשה בהלני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה: אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, אהא נזירה שבע שנים. ובא בנה מן המלחמה והייתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ובסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר ר' יהודה לא הייתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה. קישורים לאתר דעת הלני המלכה ומונבז המלך, אברהם גולדברג המקדש בתקופת בית שני, שמואל ספראי הערות לערך: שם המעיר: מנחם אילן הערה: בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"א ע"ב מובא ספור על נדיבותו של מונבז המלך בזו הלשון: "תנו רבנן: מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו: אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם! אמר להם: אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה ,.. אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו,.. אבותי גנזו דבר שאין עושה פרות ואני גנזתי דבר שעושה פרות... אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות... אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי... אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי עולם הבא." הוא סמך את דבריו על פסוקים מן המקרא שלא הבאתים כאן. רציתי רק להראות שנדיבותו לא היתה רק כלפי המקדש, אלא גם לגבי אנשים הנצרכים , ונראה לי שכדאי להביא זאת לשלמות התמונה. מקור ההערה: תלמוד בבלי , מסכת בבא בתרא דף י"א ע"ב. שם המעיר: שרה נבנצאל הערה: "את שארית חייה חיה בירושלים, שם בנתה לה ארמון... ונקברה בקברות המלכים". לא מדוייק. לקראת סוף חייה שבה לחדייב כי שמעה שבנה המולך תחתיה נפטר. היא נפטרה שם, ועצמותיה הושבו לקבורה בארץ. מקור ההערה: קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו ספר כ, פרק ד יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|