פרקים י"ד-ט"ו: חלוקת הארץ ונחלת יהודה

היבטים דידקטיים

אלעזר הכהן ויהושע בן נון מנחילים את הארץ בגורל. כלב בן יפונה מבקש את הר חברון לנחלה ומזכיר ליהושע את הבטחת משה.
המשך ישיר לפרק זה הם פסוקים י"ג-י"ט בפרק ט"ו, שבהם מסופר על עתניאל בן קנז הכובש את דביר, היא קריית ספר ונושא את עכסה בת כלב לאישה לפי הבטחת אביה. עוד מסופר על עכסה המתלוננת על ארץ הנגב היבשה וזוכה לקבל מאביה מעיינות מים.

נושאי הפרקים:
כלב בן יפונה מבקש את הר חברון לנחלה - פרק יג, ו-טו
כלב בן יפונה מזכיר ליהושע את הבטחת משה - פרק ט"ו, ו-ט
עתניאל בן קנז כובש את דביר, היא קריית ספר - פרק ט"ו, טו-יט

מטרות:
התלמידים:
יידעו לאתר את מיקומה של חברון.
יבינו מדוע כלב בן יפונה ביקש את הר חברון לנחלה.
יבינו את תלונתה של עכסה בת כלב.

קשיים:
הקשרים של ספר יהושע לאירועים המסופרים בתורה, מחייבים את התלמידים לחזור אחורנית ולהיזכר במה שלמדו בעבר. בפרקים אלה יש לחזור ולהיזכר בכלב בן יפונה שהיה (יחד עם יהושע בן נון) בין המרגלים ששלח משה.


עיון בספר במדבר על כלב בן יפונה

"וישמע הכנעני מלך ערד" - במדבר כ"א, א-ג
בפרשייה זו בולטים כמה קשיים, שהמפרשים מתחבטים בהם.
א. מהו מקומה של פרשת כיבוש ערד לאחר תיאור חטא המרגלים, ולאחר מסע בני ישראל במדבר? במילים אחרות: כיצד ייתכן שעתה הם נכנסים לכנען וכובשים את ערד, שהיא בארץ הנגב? והרי נאסר עליהם להיכנס לארץ ועליהם ללכת אל המדבר בדרך ים סוף.
ב. הכנעני שומע "כי בא ישראל דרך האתרים". מהי דרך זו? לפי דעת רוב המפרשים זוהי דרך המרגלים (דרך התרים, וה-א' נוספה כמו במלה "אזרוע" בירמיהו ל"ב, כא וכן באיוב ל"א, כב). אבל אבותינו אינם הולכים כלל בדרך זו. הם הולכים מזרחה ונמצאים כבר ליד הר ההר. הפרשייה שאחרי פרשייה זו מתחילה כך: "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום" (וראה את סדרי הנסיעות גם בפרשת מסעי, וכן ראה מפה).
ג. גם בספר יהושע (י"ב, יד) מסופר על מלחמה במלך ערד, ובספר שופטים (א', טז-יז) מתוארת מלחמה אחרת, שבה הולכים בני קיני - חותן משה - עם יהודה למדבר יהודה אשר בנגב ערד, והם מכים את יושבי צפת "ויחרימו אותה ויקרא שם העיר חרמה".

להלן פתרון אפשרי, הנראה לנו מתאים להוראה לתלמידים מתקדמים: מדובר כאן בכלב ובזרעו, שאמנם עלו בדרך שבה הלכו המרגלים, כפי שהובטח בפרשת המרגלים (י"ד, כד):
"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּו וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעו יורִשֶׁנָּה."
"והעמלקי והכנעני יושב בעמק" - כפי שציינו בפרשת המרגלים, כלב אינו צריך, בניגוד לכל שאר העם, לעבור ארבעים שנה במדבר (השווה דברים א', לו). כלב נכנס ישירות לארץ ישראל כדי להתיישב בה, ועל כניסתו זו שומע הכנעני מלך ערד. המלחמה מתנהלת בין מלך ערד והכנעני, יושב הנגב, ובין כלב וצאצאיו. הם הנלחמים. מהם שבה מלך ערד שבי. הם נודרים "אם נתן תתן", והם המקיימים עתה את הנדר. ואמנם, בספר יהושע פרק י"ד ואילך מדבר כלב אל יהושע כאל אדם שלא נפגש עמו זמן רב. הוא מזכיר לו את העבר: "ועתה הנה החיה ה' אותי" (מדוע עליו לספר זאת ליהושע, אם כל הזמן נמצאו שניהם יחד?), והוא אף מדגיש: "אשר הלך ישראל במדבר" (ולא אשר הלכנו!).


שלבי ההוראה

נקודות לשיחה:
אפשר לפתוח את השיעור באזכור ההבטחה שהבטיח משה לכלב בן יפונה בקדש ברנע: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּו וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעו יורִשֶׁנָּה:" (במדבר י"ד, כג) ולהזכיר שהכוונה היא למעשה המרגלים. רק שניים מבין המרגלים - כלב בן יפונה ויהושע בן נון לא הוציאו את דיבת הארץ רעה, אלא אמרו: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אתָהּ טובָה הָאָרֶץ מְאד מְאד:" (במדבר י"ד, ז). לכן הבטיח משה לכלב את חברון. עתה מזכיר כלב הבטחה זו ליהושע.
מדוע מזכיר כלב את גילו? אולי הוא חושש שמפני זקנתו לא יניח לו יהושע להילחם בענקים שבחברון.

התבוננות במפה:
הנגב. בקשתה של עכסה בת כלב מעלה את נושא ארץ הנגב כמקום יבש. בימינו מעבירים לנגב מים מן הצפון. אפשר לספר לתלמידים שגם כיום יש שטחים שבהם האדמה צחיחה ואינה מגדלת דבר. אדמה זו משמשת את עדרי הצאן והבקר ממש כמו בימי יהושע.

דרמה יוצרת:
עכסה בת כלב משפיעה על בעלה עתניאל בן קנז לפנות אל אביה. הביעו את דבריה ואת תשובתו של בעלה.
כלב בן יפונה מתכונן למלחמה על קריית ספר. מה הוא אומר לאנשיו? מדוע הוא רוצה לכבוש את המקום הזה?

תנועה:
עכסה בת כלב צונחת מן החמור. איזו הבעת פנים מתאימה במצב זה. הראו בתנועה ובהבעות פנים את רגשותיה: מה הרגישה ומדוע צנחה מן החמור?

אלעזר הכהן ויהושע בן נון מנחילים את הארץ בגורל. כלב בן יפונה מבקש את הר חברון לנחלה ומזכיר ליהושע את הבטחת משה.
המשך ישיר לפרק זה הם פסוקים יג-יט בפרק ט"ו, שבהם מסופר על עתניאל בן קנז הכובש את דביר, היא קריית ספר, ונושא את עכסה בת כלב לאישה לפי הבטחת אביה. עוד מסופר על עכסה המתלוננת על ארץ הנגב היבשה וזוכה לקבל מאביה מעיינות מים.