פרק כ"ד: היבטים דידקטיים:
ימיו האחרונים של יהושע


נושאי הפרק:
דברי יהושע האחרונים וכריתת הברית בשכם
העם מבטיח לעבוד את ה'
מות יהושע
קבורת עצמות יוסף בשכם
מות אלעזר
א-יח
יט-כה
כט-ל
לב
לג


מטרות:
התלמידים יבינו:
מדוע יהושע משמיע בסוף ימיו את דבריו באוזני העם.
לשם מה היה צורך לכרות מחדש ברית בשכם.

קשיים:
הלשון שבה מביע יהושע את דבריו היא קשה לתלמידים בהיותה לשון פיוטית. למשל: מי היא הצרעה שגירשה את מלכי האמורי?

ייתכן שהתלמידים יתקשו לקשר את דברי יהושע לקורות עם ישראל מימי האבות.

דפי העבודה לתלמידים:
השאלות מכוונות לסייע לתלמידים לחזור על תוכן הפרק. הן מתאימות להינתן הן כעבודת כיתה, הן כשיעורי בית.
ההשוואה בין מעמד שכם למעמד הר סיני יכולה להיעשות בכיתה לפחות בחלקה.
עבודת ההשלמה מתאימה לכיתה שבה נלמדו הפסוקים. יש לבדוק אם התלמידים מבינים את משמעות המילים החסרות כדי שההשלמה לא תהיה מכאנית.
השאלות שתחת הכותרת "מי אנחנו" יכולות להצטבר לחידון על ספר יהושע.
הכתיבה היצירתית על דמותו של יהושע יכולה להינתן גם בפרקים אחרים בספר שבהם בולטת דמותו, וברוח זו גם על דמויות אחרות.



שלבי ההוראה

פתיחה:
בפרק זה מובאים דברי יהושע האחרונים בשכם אל בני ישראל. יהושע מזכיר את הטובות שעשה ה' לעמו והזהיר אותם לבל יילכו בדרכי העמים. יש לבני ישראל אפשרות לבחור בין הדרך הטובה לדרך הרעה. כריתת הברית בשכם, לאחר שהעם מבטיח לעבוד את ה'. עוד מסופר על מות יהושע, על קבורת עצמות יוסף בשכם ועל מות אלעזר.

קריאה:
קריאת פסוקים נבחרים או סיפור התוכן.

התבוננות במפה:
התלמידים ימצאו במפה את שכם ואת ההרים שסביבה.

הבעה בכתב או בעל פה:
אפשר לכתוב או לומר הספד ליהושע בראשי פרקים, ולסכם את פועלו במשך כל התקופה שבה הנהיג את העם. כל תלמיד יכתוב במחברתו משפטים אחדים. אחר כך ייערך דיון. המשפטים המתאימים ביותר ייבחרו וייכתבו על כרזה. לבסוף יקרא אחד התלמידים את ההספד בפני הכיתה כולה.
לאסיפת העם השנייה בשכם קרא יהושע לא רק את ראשי העם, אלא את העם כולו. בפרק זה מובאים דברי יהושע האחרונים וכריתת הברית בשכם לאחר שהעם מבטיח לעבוד את ה'. עוד מסופר על מות יהושע, על קבורת עצמות יוסף בשכם ועל מות אלעזר.

נקודות לשיחה:
יהושע מת בגיל מאה ועשר שנה, ונקבר בתמנת סרח בהר אפרים.
הוא זכה במותו לתואר היקר ביותר: "עבד ה'". פסוק א "ויהי אחרי מות משה..." התואר "עבד ה'" מאפיין את משה עוד בחייו (השווה במדבר י"ב, ז), ואילו יהושע זכה בתואר הזה לאחר מותו בלבד (להלן כ"ד, כט). יש לזכור שהשם "עבד" מציין כאן נאמן וקרוב של ה', כדוגמת התואר "עבד מלך" שנמצא רבות במקרא ועל חותמות ישראליות מתקופת המקרא. התלמידים ייזכרו בכינוי "עבד ה'" ממה שלמדו בספר במדבר י"ב, ז. יש לחזור ולהסביר להם שלפנינו תואר כבוד, כמו התואר "עבד המלך" שהיה נהוג בימים ההם. ניתן להמחיש את הדבר בהצגת תצלום של אחד החותמות העתיקים, כמו למשל חותם של שמע ("לשמע עבד ירבעם"), שממנו העתיקו את תמונת האריה שבמטבע הישן של חצי שקל, או השטר, הישן עוד יותר, של חמש לירות.
דיון במושג "עבד ה'" בעקבות משה עבד ה'. משה זכה לכך בחייו. אפשר להשוות עם פרק א'. ולשאול:
מהי ההצעה שהציע יהושע לעם? למה ציפה?
מה מעיד הפסוק (לא) על תקופת יהושע והזקנים?
מדוע סיפר יהושע לעם את קורותיו מימי אברהם ועד ימיו? בכך הוא מבחין בין בני ישראל כעובדי ה', לבין העמים העובדים עבודה זרה.


הצעות לפעילויות

משחק - פאזל:
יהושע מספר לבני ישראל את קורות העם מימי אברהם אבינו ועד כיבוש הארץ.
להלן טבלה ובה פירוט האירועים. כל תלמיד יקבל את הטבלה.
הטקסט מספר יהושע יהיה בלשון הכתוב. הסיפור המקביל מהתורה יוגש כשהוא משוכתב.
לאחר עיון וחזרה על הטבלה אפשר להכין ממנה משחק:
התלמידים יגזרו את הכרטיסים.
הם יתאימו כרטיס אפור לכרטיס לבן על פי האירוע.
לבסוף הם יסדרו את האירועים בסדר כרונולוגי.

הסיפור בתורה הסיפור בספר יהושע
אברהם חי בבית תרח אביו שהיה עובד אלילים. בְּעֵבֶר הַנָּהָר
יָשְׁבוּ אֲבותֵיכֶם מֵעולָם,
תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחור,
וַיַּעַבְדוּ אֱלהִים אֲחֵרִים.
ה' התגלה לאברהם אבינו והבטיח לו שירבה את זרעו: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה ראֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עולָם." יצחק נולד. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם
אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר,
וָאולֵךְ אותו בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעו,
וָאֶתֶּן לו אֶת יִצְחָק.
יעקב נולד ליצחק. ליעקב נולדו 12 בנים, הם 12 השבטים. יעקב ובניו ירדו למצרים. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק
אֶת יַעֲקב וְאֶת עֵשָו...
וְיַעֲקב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.
מצרים העבידו את ישראל בפרך. משה ואהרון שנשלחו להוציא את ישראל ממצרים.
ה' הכה את המצרים עשר המכות.
בני ישראל יצאו ממצרים.
וָאֶשְׁלַח אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרן,
וָאֶגּף (ואכה) אֶת מִצְרַיִם
וְאַחַר הוצֵאתִי אֶתְכֶם.
בני ישראל הגיעו לים סוף. המצרים רדפו אחריהם ברכב ופרשים. וָאוצִיא אֶת אֲבותֵיכֶם מִמִּצְרַיִם,
וַתָּבאוּ הַיָּמָּה,
וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבותֵיכֶם
בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם-סוּף.
ישראל צעקו אל ה'. עמוד הענן הפריד ביניהם לבין המצרים. בני ישראל חצו את ים סוף ואילו על המצרים כיסה הים והם טבעו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה'
וַיָּשֶם מַאֲפֵל
בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים,
וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ
בני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה. וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים.
בני ישראל מגיעים לעבר הירדן המזרחי.
העמים היושבים שם נלחמים בבני ישראל.
ה' עוזר להם לכבוש את הארץ ולרשת אותה
עמי הארץ מושמדים.
וָאָבִיא אֶתְכֶם
אֶל אֶרֶץ הָאֱמרִי
הַיּושֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם,
וָאֶתֵּן אותָם בְּיֶדְכֶם,
וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם,
וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם.
בלק שלח את בלעם לקלל את ישראל.
ה' לא נותן לו לקלל.
בלעם מברך את ישראל.
וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּור
מֶלֶךְ מואָב
וַיִּלָּחֶם בְּיִשְרָאֵל,
וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעור
לְקַלֵּל אֶתְכֶם.
וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדו.
בני ישראל חוצים את הירדן מול יריחו.
הם נלחמים בעמי כנען ומנצחים אותם.
וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן
וַתָּבאוּ אֶל יְרִיחו,
וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם...
וָאֶתֵּן אותָם בְּיֶדְכֶם.
בני ישראל קיבלו ארץ בנויה.
הם יושבים בערים ובבתים אשר לא בנו
ואוכלים מעצי פרי אשר לא נטעו.
וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ
אֲשֶר לא יָגַעְתָּ בָּהּ,
וְעָרִים אֲשֶר לא בְנִיתֶם
וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם,
כְּרָמִים וְזֵיתִים
אֲשֶר לא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אכְלִים.


הבעה בכתב:
עוד דרך לעבודה בטבלה היא להביא את הטור הימני לפני התלמידים ולבקש מהם להשלים את הטור השמאלי במילים שלהם.
אפשר לכתוב הספד ליהושע בראשי פרקים ולסכם במשפטים אחדים את פועלו במשך כל התקופה שהנהיג את העם. כל תלמיד יכתוב במחברתו משפטים אחדים. אחר כך ייערך דיון. המשפטים המתאימים ביותר ייבחרו וייכתבו על כרזה. לבסוף יקרא אחד התלמידים את ההספד בפני הכיתה כולה.