רב פעלים חלק ב, או"ח סימן מה, ד"ה "ומה ששאלתם"
[על דברי הגמרא בגיטין ע"א: "דברים המתיזין גופו של אדם, ואלו הם: אכל מעומד, ושתה מעומד..."]
ומה ששאלתם, אם יש בזה טעם ע"פ הסוד, נראה על הרוב שאין בזה טעם ע"פ הסוד, ורק מנהג זה הוא מתורת דרך ארץ של הסעודה, וכמ"ש הרב אליה רבא בסי' ק"ע, ס"ק כ"ג, בשם הרוקח, סי' שכ"ט, דרך ארץ לא יאכל אדם מעומד ולא ישתה מעומד, וראיתי שדבר זה הוא גמרא ערוכה בגיטין דף ע': "שלושה דברים מזיקין גופו של אדם, ואלו הן: אכל מעומד ושתה מעומד ושימש מיטתו מעומד. ע"ש". מיהו הרמב"ם ז"ל, בהלכות דעות פ"ד, לא זכר זה, ולא כתב שיגיע לו נזק לא באכילה ולא בשתייה מעומד, ואפשר דסבירא ליה בזמן הזה נשתנו הטבעים מזמן חכמי המשנה והתלמוד, כאשר נמצא כזאת בדברים אחרים, ואפשר מהאי טעמא אין העולם נזהרים בזה לא ביין ולא במים, מפני שראו דהרמב"ם השמיט עניין זה בהלכות דעות. מיהו רבינו האר"י ז"ל היה מדקדק לקיים דברי חכמים, מאחר דנזכר דבר זה בגמרא, ובוודאי גם במים היה נזהר, וכן בכל מיני שתיה, ועל כן אני אומר, מאחר דליכא טרחא בהכי, ודאי טוב ליזהר, אחר שראינו שרבינו האר"י ז"ל היה נוהג בכך, ואולי יש לו טעם אחר נסתר בזה.
]וצ"ע בדבריו של בעל "רב פעלים", שהרי הרמב"ם, בהלכות דעות פ"ד, הלכה ג, כתב: "לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל. ולא יהלך, ולא ירכב, ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל, עד שיתעכל המזון שבמעיו"].