החליף בין ברכות, האם בדיעבד יצא?

עמירם דומוביץ

ברכות מ, ע"א: משנה: בירך על הפירות (49) - מביא וקורא (52)


מבוא לסוגיה
בברכות המאכל אנו מוצאים מערכת שלמה של ברכות: מברכות כוללות, השייכות למינים רבים של מאכלים, עד לברכות על דברים מסוימים מאוד. הברכה הכללית ביותר היא ברכת "שהכל נהיה בדברו", שהיא ברכה על הכל, וביתר פירוט ברכות על דברים שגידולם מן הארץ ("בורא פרי האדמה"). מתוך הדברים שגידולם מן הארץ נתפרטו שתי קבוצות של מאכלים: פירות האילן ("בורא פרי העץ") ומאכלים מתבשילי דגן ("בורא מיני מזונות"). בכל אחת משתי הקבוצות התפרטה ברכה למאכל אחד מיוחד: מפירות האילן נתייחדה ברכת "הגפן" ליין, ומתבשילי הדגן נתייחדה ברכת "המוציא" ללחם. בצורה סכמטית ניתן לתאר זאת כך:



ביאור מושגים (מרש"י)
בית שלחין: שדה שהגידולים שבו ניזונים מהשקיה ממי מעיין ואינם מסתפקים בגשם, בניגוד ל"שדה בעל", שדה שהגידולים בו מסתפקים במי גשמים.
שדה אילן: שדה ובו מטע של עצי פרי.
מקרא ביכורים: בשעה שאדם מביא למקדש ביכורים (ראשית פרי העץ והיבול שלו) מצווה לקרוא את פרשת ביכורים הכתובה בתורה. פרשה זו כוללת דברי שבח והודיה לה'.

1. שאלת בקיאות: היכן מופיעה פרשת "מקרא ביכורים" בתורה, ובאילו מילים נפתחת פרשה זו?

לימוד הסוגיה

משנה
2. עיין בתרשים שבמבוא לסוגיה ובמשנה, והסבר את הטעם של שלושת הדינים שנאמרו במשנה.

גמרא
3. עיין במילון מונחי הדיון התלמודי, והסבר את פירושו ואת תפקידו של המונח התלמודי "מאן תנא...?" (הסבר למונח זה מצוי תחת המונח "הא מני").
4. תרגם והסבר את קושיית הגמרא.
5. כתשובה הגמרא מביאה מקור תנאי. האם הוא משנה או ברייתא, והיכן עוד הוא מופיע?
6. הסבר את הביטוי "מביא ואינו קורא".
7. ניתן לפרש שהמחלוקת בין ת"ק לרבי יהודה היא בשאלה מהו בית הגידול העיקרי של הפירות: העץ (=הגזע והענפים) או האדמה.
    א. מה יענה כל אחד מן החכמים על שאלה זו?
    ב. כיצד הדבר מוכח מהלכות מקרא ביכורים?

הלכה למעשה
שו"ע או"ח סימן רו, סעיף א
בירך על פירות האילן "בורא פרי האדמה" יצא, אבל אם בירך על פרי האדמה "בורא פרי העץ" לא יצא. הלכך, אם הוא מסופק בפרי אם הוא פרי העץ או פרי האדמה, מברך "בורא פרי האדמה". ועל הכל, אם אמר "שהכל" יצא, ואפילו על פת ויין.

בתרשים המובא במבוא לסוגיה ניתן להצביע על שני מסלולים:
א.שהכל פרי האדמה פרי העץ גפן.
ב. שהכל פרי האדמה מזונות המוציא.

8. המשנה והשו"ע עסקו בעיקר במסלול הראשון. נסה לשער מה יהיה הדין במקרה שאדם בירך "מזונות" על פירות או על דברים שאין גידולם מן הארץ: האם יצא?
9. עיין במקורות הבאים, ובדוק כיצד נפסק להלכה במקרה שתואר בשאלה הקודמת. הסבר את ההיגיון של פסיקת ההלכה במקרה זה.
שו"ע או"ח סימן קסז, סימן י
אם במקום ברכת "המוציא" בירך "שהכל נהיה בדברו"... יצא.

ביאור הלכה, או"ח סימן קסז, ד"ה "במקום ברכת המוציא"
ואם בירך "בורא מיני מזונות", דעת הרבה אחרונים דיצא בדיעבד. ואליהו רבא בשם הדרישה בסימן קס"ח כתב דברכת "בורא מיני מזונות" היא ברכה כוללת, כמו "שהכל", ויוצא על כל דבר, שכל מילי מיזן זיין (חוץ ממים ממלח), וכן כתב החיי אדם בכלל נ"ח.