חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סנחריב

מלך אשור.

עלה על ערי יהודה להלחם עליהן בשנת 14 לחזקיהו מלך יהודה. חזקיה פחד מאוד והתפלל לה', וישעיה הנביא הבטיחו שלא יאונה לו כל רע. כל מחנה אשור מת בלילה וסנחריב חזר לארצו ושם נרצח.

התיאור במקרא
מסעו של סנחריב מלך אשור על ירושלים היה מאורע שהשאיר את רישמו בדברי הנביאים. בשלושה מקומות במקרא מפורט סיפור מסעו של סנחריב: במלכים ב' יח-יט, בישעיהו לו-לז, ובדברי הימים ב לב. שלושת התיאורים מקבילים, כאשר התיאור בדברי הימים תמציתי יותר, ומכיל פרט אחד שאינו כתוב במלכים ובישעיהו: העובדה שחזקיהו סתם את מקורות המים ליד ירושלים, כדי למנוע מים רבים מצבאו של סנחריב.

כדי להבין את מסעו של סנחריב, עלינו להתבונן במפה ולהבין את התקופה ואת מאזן הכוחות הבין לאומי בה.

דור אחד קודם, בימי אחז, הייתה ארם הכוח החזק באזור, מבירתה דמשק הטילה את אימתה על עמי האזור. תגלת פלאסר מלך אשור מכה את ארם, ומסלק את השפעתה.

עברו שלשים שנה. באשור מולך סנחריב. בבבל עולה למלוכה מראדך בלאדן, והוא מנסה להקים קואליציה נגד סנחריב. הוא שולח מלאכים לחזקיהו המלך, וחזקיהו מראה לו את כל אוצרותיו, ובהם כמובן, את מחסני הנשק שלו ואת עצמתו הצבאית. ישעיהו הנביא אינו מרוצה מקבלת הפנים שהכין חזקיהו לשליחי מלך בבל, וכאשר אומר חזקיהו לישעיהו:
"את כל אשר בביתי ראו, לא היה דבר אשר לא הראתים"
עונה ישעיהו ואומר:
"הנה ימים באים ונישא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה בבלה, לא יוותר דבר, אמר ה'" (מ"ב כ).
סנחריב יוצא נגד בבל, ומצליח להכותה. הוא כובש את העיר בבל, בוזז את עריה, וממליך בה מלך מטעמו. מלחמתו של סנחריב בבבל מותירה למורדים בארץ ישראל זמן להיערך למלחמה נגד סנחריב. לאחר דיכוי מרד בבל, יוצא סנחריב למלחמה ביהודה.

להעמקה במערכת יחסים זו, קרא את מאמרו של יהודה אליצור:
ישעיהו מול חזקיהו ומרודך בלאדן / יהודה אליצור

בואו של סנחריב לירושלים עורר בהלה גדולה ביהודה. במלכים ב' יח מסופר על הצלחתו לתפוס את כל ערי יהודה הבצורות. חזקיהו שולח למלך אשור ללכיש משלחת, ובה הוא אומר לסנחריב:
"חטאתי, שוב מעלי, את אשר תתן עלי אשא".
סנחריב מטיל על חזקיהו קנס של שלש מאות כיכר כסף ושלשים ככר זהב. חזקיהו מקצץ מדלתות ההיכל ומשלם את הקנס.

מסע סנחריב לארץ יהודה / בנימין מזר

אבל סנחריב לא מסתפק בזה, והוא עולה על ירושלים. הבהלה בירושלים רבה, ורק ישעיהו הנביא מחזק את לב העם.
"לכן כה אמר ה' אלקים צבאות, אל תירא עמי יושב ציון מאשור בשבט יככה, ומטהו ישא עליך בדרך מצרים".
ישעיהו מתאר את מסעו של מלך אשור:
"בא על עית, עבר במגרון, למכמש יפקיד כליו, עברו מעברה, גבע מלון לנו, חרדה הרמה, גבעת שאול נסה, צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לישה, עניה ענתות. נדדה מדמנה, יושבי הגבים העיזו. עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים - - - הנה האדון ה' צבאות מסעף פוארה במערצה, ורמי הקומה גדועים, והגבוהים ישפלו" (ישעיהו י).
החלק המרגש בתיאור מלחמתו של סנחריב הוא התיאור של רבשקה הקורא בקול גדול לכניעה, אל אליקים בן חלקיהו ושבנא ויואח בן אסף היוצאים לקראתו. רבשקה, אומרים חז"ל, היה יהודי מומר, וידע עברית. והוא קורא לשליחיו של חזקיהו, אבל הוא מדבר אל העם העומד על החומה ומאזין לדבריו.

השלב המסוכן ביותר במלחמת סנחריב נגד חזקיהו היה ברגע בו הגיע צבא סנחריב אל תעלת הבריכה העליונה, אשר במסילת שדה כובס. ברגע זה היו שני הצבאות במרחק צעקה אחד מן השני. ואמנם, סנחריב שולח את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה, והם קוראים אל המלך חזקיהו, ורוצים לשכנע אותו להיכנע לסנחריב.

אם ננתח את נאומו של רבשקה, נוכל לגלות את דרכי הפיתוי, הערמה והשקר בהם הוא מנסה להכניע את ישראל.

ואלה הם נימוקיו של רבשקה:
א) נימוק ראשון: מוראלי:
א) "על מי בטחת, כי מרדת בי? עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים, אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה. כן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים בו."
הטענה היא זו: כרת ברית עם מלך מצרים. מדוע חושב אתה כי ברית זו תציל אותך? האם הציל מלך מצרים את מי מאוהביו?

ב) נימוק שני, תיאולוגי:
"וכי תאמרון אלי אל ה' אלקינו בטחנו. הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו, ויאמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלים."
- נימוק זה אומר: האם חושב חזקיהו כי אלהיו יציל אותו? הרי חזקיהו המלך הוא אשר הסיר את הבמות והמזבחות, והשאיר רק מזבח אחד: את המזבח של בית המקדש. איזה מזבח הסיר חזקיהו? אנו יודעים זאת מתיאור תולדותיו של אחז אביו. כאשר הכה תגלת פלאסר מלך אשור את דמשק, הלך אליו חזקיהו, ושם, בדמשק הכבושה, ראה מזבח של העיר הנכבשת. אחז שלח את תכניות המזבח הזה לאוריה הכהן, וציוה עליו לבנות העתק של המזבח ולהקריב עליו קורבנות.

כמה מוזרה טענתו של רבשקה: חזקיהו סילק את המזבח של דמשק הכבושה. רק מזבח זה יכול היה להציל אתכם, ועכשיו גם הוא איננו. לא תוכלו לעמוד בפני סנחריב. אם כל כך חזק מזבח זה, מדוע לא הציל את רצין מלך ארם?

ג) נימוק שלישי, צבאי:
אין לחזקיהו צבא. אין הוא יכול להילחם:
"ועתה התערב נא את אדוני את מלך אשור, ואתנה לך אלפים סוסים, אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם".
איך אתה יוצא להלחם, אם אין לך צבא לשלוח לחזית?

ד) נימוק רביעי, כלכלי:
"עשו אתי ברכה, וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו, ושתו איש מי בורו. עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, ארץ דגן ותירוש, ארץ לחם וכרמים, ארץ זית יצהר ודבש. וחיו ולא תמותו".
השקר בנימוק זה זועק לשמים: להגליית המונים לארץ רחוקה קורא רבשקה "ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, ארץ דגן ותירוש, ארץ לכם וכרמים, ארץ זית יצהר ודבש". והשומעים צריכים להאמין להבטחה, ולהתמסר למלך אשור.

ה) נימוק חמישי - גם הוא תיאולוגי:
"ההצל הצילו אלהי הגויים איש את ארצו מיד מלך אשור? איה אלהי חמת וארפד איה אלהי פרווים... וכי הצילו את שומרון מידי?"
נימוק זה סוגר את נאומו של רבשקה. לאחר שטען כי הקואליציה עם מצרים לא תביא תועלת, וכי חזקיהו עצמו הרס את המזבחות שיצילו אותו, והתגרה בצבאו החלש של חזקיהו, וניסה לפתות את העם כי טוב להיכנע ולעבור לארץ טובה כארצם - הגיע רבשקה לנימוק התיאולוגי, הנימוק המשכנע והמוחץ: הרי מלך אשור הצליח לנצח את אלהי כל העמים, ומדוע חושבים אתם כי אלהיכם חזק מאלהי אשור?

נאום רבשקה ערוך בטעם ובהגיון. תפקידו להפחיד את העם היושב על החומה ומאזין. איום ופיתוי, שכנוע ודברי רהב, ניבול פה של קצין צבא וציטוט פסוקים של מומר - כל אלה חברו יחד לנאום שטנה.

ניתוח נוסף של נאומו של רבשקה, במאמר הבא:
נאומו של רבקשה בתעלת הבריכה העליונה / ברוך קפלינסקי

היחיד שאינו נתקף בהלה הוא ישעיהו הנביא. וכאשר מוסרים לו את דברי רבשקה, אומר ישעיהו לשליחיו של חזקיהו:
"כה תאמרון אל אדוניכם, כה אמר ה', אל תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך אשור אותי. הנני נותן בו רוח ושמע שמועה, ושב לארצו, והפלתיו בחרב בארצו". (מ"ב יט ו-ז)
הנימוק לנפילתו של מלך אשור מופיע בדברי ישעיהו לא כתוצאה מצדקת צדקיהו, אלא כגמול על חוצפתו של מלך אשור:
את מי חרפת וגדפת, ועל מי הרימות קול? ותישא מרום עיניך, על קדוש ישראל!... לכן כה אמר ה' אל מלך אשור, לא יבוא אל העיר הזאת, ולא יורה שם חץ, ולא יקדמנה מגן, ולא ישפוך עליה סוללה. בדרך אשר יבוא, בה ישוב. ואל העיר הזאת לא יבוא, נאום ה'" (מ"ב יט).
ישעיהו רואה במהלך ההיסטוריה צעדים המוכתבים על ידי האלקים. המלחמה היא משחק שח-מט, אבל את הכלים מניע האלקים, לפי חשבונות משלו ולפי שיקולים משלו. מלך אשור ממלא תפקיד ביעוד האלהי של ההיסטוריה, אבל ברגע שהמלך במשחק השח חושב כי הוא הוא המנצח - ברגע זה מפסיק הוא למלא את ייעודו. ואז "ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון, ותחת כבודו ייקד יקוד כיקוד אש".
ה) הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי: ו) בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו [ולשומו] מרמס כחמר חוצות: ז) והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט: (ישעיהו י)
בתלמוד ובמדרשים
סנחריב יש לו שמונה שמות: תגלת פלאסר, פלנאסר, שלמנאסר, פול, סרגון, אסנפר, רבא, ויקירא (עזרא ד'). וסנחריב הוא שם תואר: שסיחתו ריב, ד"א שסח וניחר דברים כלפי מעלה (סנהדרין צ"ד).
סנחריב הגלה אותן (לישראל) ג' גליות: גלות ראשונה הגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה; והשניה שבט זבולון ושבט נפתלי והשלישית הגלה לשאר שבטים, שנאמר בעת הראשון הקל וגו' והאחרון הכביד (ישעיה ה'). ומנין שהיה סנחריב גוזמוקרטור (מושל בכל העולם)? שהיה מגלה אלו לכאן ואלו לכאן, והגלה את ישראל לבבל, והביא אלו שבבבל לכאן (במד"ר פכ"ג סוף). הוא מלך בכיפה חוץ מירושלם (מגילה י"א).
עלה סנחריב ובלבל את כל האומות (ידים פ"ד), ובלבל את כל העולם כלו (ברכות כ"ח. יומא נ"ד).
ישרק ה' לזבוב - זה סנחריב (שמ"ר פ"ל).
ורחמי רשעים אכזרי - זה סנחריב (ויק"ר פכ"ז).
איום ונורא - זה סנחריב (שם פי"ז).
ג' גזרי דינין נחתמו באותו היום, נחתם גזר דין של עשרת השבטים ליפול ביד סנחריב, ונחתם גזר דינו של סנחריב ליפול ביד חזקיה, ונחתם גזר דינו של עוזיה שילקה בצרעת (ויק"ר פ"ה).
א"ר יוחנן מפני מה זכה סנחריב לקרותו "אסנפר רבא ויקירא"? מפני שלא סיפר בגנותה של א"י, שנאמר 'עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם' (סנהדרין צ"ד.).

בשובו לירושלם נסע עשר מסעות באותו היום, שנאמר "בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו.. עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון" (ישעיה י'). אמרי ליה כלדאי: אי אזלת האידנא יכלת לה, ואי לא לא יכלת לה. אורחא דבעא למסגויי בעשרה יומי סגא בחד יומא [=אמרו לו החוזים בכוכבים, אם תבוא היום – תוכל להם. ואם לא – לא תוכל להם. דרך של עשרה ימים עשה ביום אחד] (סנהדרין צ"ה).
אר"י אמר רב: בא אליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמישה אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב וכו', ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף? א"ר אבהו: הללו ראשי גייסות הן (סנהדרין צ"ה.).
סנחריב שחרף ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח (מלאך ה').
אמר סנחריב בתחלה אחריב דירה של מטה ואח"כ אחריב דירה של מעלה (גידוף נגד ה').
אריב"ל מאי דכתיב, "עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו" מאי היא? דשמע לנביא דקאמר (ישעיה ח') "יען כי מאס העם הזה את מי השלוח" (סנהדרין צ"ד).
ליל מפלתו של סנחריב היה בפסח, והיו ישראל וחזקיה יושבין ואומרין את ההלל, והיו מתיראים לומר עכשיו ירושלם מתכבשת בידו. כיון שהשכימו בבקר לעמוד ולקרות ק"ש ולהתפלל - מצאו אויביהם פגרים מתים (שמ"ר פי"ח).

מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים, מאן אינון? שמעיה ואבטליון (גיטין נ"ז).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
עיין במאמרים על מלכים ב' באתר דעת, במיוחד על פרקים יז-כ
מלחמות ישראל ואשור / א' ליוור
כיצד תכנן חזקיהו את מפלתו של סנחריב / ב"צ לוריא
חורבן שומרון / פרופ' חיים תדמור
חזקיהו וסנחריב / פרופ' חיים תדמור

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן