התנאים בגטו הקטן, שכונה גם הגטו הבינלאומי היו כה קשים, עד כי ולנברג החליט להעביר את מחזיקי התעודות השוודיות שהנפיק לגטו הגדול. בעקבותיהם עברו גם רבים מבעלי תעודות מגן של המדינות הניטראליות לגטו הגדול.
ב- 18 בנובמבר 1944 הוצא צו המחייב את היהודים לעבור לגטו מיוחד.

נוסח הצו המחייב העברה לגטו

ההעברה הושלמה ב- 2 לדצמבר. שטח הגטו היה קטן: 0.3 קמ"ר, מתוך שטח של 207 קמ"ר של בודפסט כולה. הגטו הוקף חומה שנבנתה - כמו בכל גטו - על חשבון היהודים ובידי יהודים. אוכלוסיית הגטו הייתה בתחילה 55,000 איש, וסמוך לשחרור בינואר 45 היה מספרם 70,000 איש, רובם ילדים, חולים, או מעל גיל 50. למרות התנאים הבלתי אפשריים ששררו בגטו, היה בו מינהל יהודי עצמאי, משטרה ששמרה על הסדר, בתי חולים מאולתרים מחוץ לגטו ויחידות עזר קטנות בתוכו. התפילות התנהלו כסדרם, ולימודי דת התנהלו כסדרם. מורים ורבנים לימדו את הילדים בבתי עסק ריקים.
בחודש שלפני שחרור בודפסט יצא הטרור מכלל שליטה. כנופיות של צלב החץ השתוללו, שדדו יהודים והרגום. הם תקפו בתי חולים, רצחו חולים, רופאים ואחיות. הרוסים הגיעו למבואות בודפסט. אנשי צלב החץ, וכן לובשי מדים גרמנים והונגרים, התקיפו את הגטו, והיה חשש שלפני כניעה הם יהרסו את הגטו.

קצין יהודי רוסי מגיע לבודפסט

הגטו לא הותקף. סלאי, איש הקשר בין צלב החץ והמשטרה טוען כי הוא הציל את הגטו, בשל התערבותו אצל ארנו ואינה, נציג מפלגת צלב החץ שהופקד על הגנת בודפסט, וכן אצל גנרל שמידטהובר, מפקד הדיוויזיה המשוריינת של הס"ס.
שמועה אומרת כי ולנברג היה זה שהציל את הגטו. הוא פנה למפקד הגרמני ואמר לו: על מעשיך עד כה לא ישפטו אותך. אתה חייל, ומילאת פקודות. אבל אם תרצח אזרחים - אני אדאג כי תעמוד לדין כפושע מלחמה.
הגטו שוחרר ב- 18-17 בינואר 1945. ביום 13.2.45 כבש הצבא הרוסי את כל בודפסט, וביום 4.4.45 שוחררה הונגריה מידי הנאצים.
עוד חודש עבר, עד שהגרמנים נכנעו ללא תנאי, ב- 8 במאי 1945.