פרק א

חסימת תאוות הנפש,
והימנע מן הדבר הנפרש ממנו,
עם היכולת עליו,
והזדמנותו לעילה המחייבת זה.
ונאמר: הפורש - מי שיכול והניח.

פרק ב

ובעבור הגמול בו -
עושים בטנם אלוהיהם.
ותורתם מלבושיהם.
ומוסרם חיזוק משכניהם.
ותועים במצולות הסכלות,
שבים במרוצות העצלה,
עמוסים במעמסות התאוות,
ומבקשים גמול העובדים במעשה העוברים,
ומדרגות הצדיקים במנהגי הרשעים.

פרק ג

התורה
והעולם.

פרק ד

הפרוש צהלתו בפניו ואבלו בלבו.
לבו רחב מאוד ונפשו שפלה מאוד.
איננו נוטר ולא חומד, ולא מספר בגנות, ולא מדבר מאדם.
מואס בגדולה ושונא הפרסום.
מיושב, זכרן, מודה, רב בושת, מעט נזק.
אם ישחק - לא ירבה, ואם יכעס - לא יתקצף.
שחקו - ריוח שפתים, ושאלתו ללמוד.
חכמתו רבה וענותו גדולה.
הסכמתו חזקה. לא ימהר ולא יסכל.
מחלוקתו נאה ותשובתו נכבדת.
צדיק אם יכעס. חומל אם יבוקש.
ידידותו זכה ואסורו חזק ובריתו נאמנה.
רוצה בדין הבורא. מושל ביצרו.
לא ידבר עתק על מי שיזיקהו.
ולא יתעסק במה שלא יועילהו.
לא יתנקם לאיד, ולא יזכור לאדם רעה.
משאו קל ועזרתו רבה.
הודאתו רבה בעת הרעה וסבלו ארוך בעת הנזק.
אם ישאלו ממנו ייתן, ואם יחמסו אותו ימחול.
ואם ימנעו ממנו יתנדב, ואם ירחיקוהו יקרב.
רך מחמאה ומתוק מדבש.
מצווה על האמת. דובר צדק. עוזב מאוייו.
מצפה ליומו. אומר ועושה.
חכם, זריז, נפשו יקרה, ולבריות נוח,
גיבור בארץ, ניצול מכל גנות,
עזרה לדל ותשועה לעשוק,
לא יחלל כבוד ולא יגלה סוד,
צרותיו רבות ותלונתו מעוטה,
כשיראה טוב יזכרנו ואם יראה רע יכסנו.
רצוי וזך, פקח וירא שמים.
חברתו שמחה הרחקתו אנחה,
זיקקתהו החכמה, ויפתהו הענוה,
מזכיר למשכיל, מלמד לסכל.
כל מעשה אצלו זך ממעשהו,
וכל נפש בעיניו יותר ברה מנפשו.
יודע את מומו, זוכר את עונו,
אוהב את האלוהים, רודף רצונו,
לא ינקם לנפשו ולא יתמיד בקצפו,
חבר לותיקים,
יושב עם העניים, ואוהב לאנשי הצדק,
נאמן לאנשי האמת,
עוזר לרש, אב ליתום, בעל לאלמנה, מכבד הדלים.

פרק ה

כמו שכתב אחד מן החכמים:
האלוהים ירחם עבד שפירש מן העולם,
ולא הייתה פרישותו למשא על אוהביו,
וסילק מעליהם טרחו והתעסק באבריו במיני המלאכות.
כמו שכתוב (תהלים קכח) יגיע כפיך כי תאכל וגו'.
וכבר נאמר: ראש הפרישות - תיקון הפרנסה.
ונאמר עוד: ראש הפרישות - תיקון המחשבה על תיקון הלחם.
רצונו לומר: שייגע להתעסק בספקו.

פרק ז

וכל אשר נוספה הארץ ישוב - נוסף השכל חורבן.

ואתה בני ישימך האלוהים מאשר ישמעו ויאזינו, ויאזינו ויחשבו, ויחשבו וידעו, וידעו ויעשו. ואל ישימך מן האנשים הטובעים בתעות השיכורים ביין הסכלות,
אשר העבידם היצר,
ומשל בם העולם,
וגברו עליהם התאוות,
ונטו בהם אל התענוגים,
והסיתום המאויים,
והשיאתם החמדה.

והם באפלתם נחבטים,
ובמרוצת טעותם שבים,
ישמעו ולא יאזינו,
ויאמרו ולא יעשו,
בקשו המנוחות ונפלו באנחות,
השתדלו להשיג הנעימות והשיגו הייסורים הקשים,
ונפשותם עייפות וגופותם יגעות,
דעותם שלולות ובינותם מנופצות,
יקבצו הזהב האובד והכסף החולף,
ויורישוהו האויבים והבוגדות מן הנשים.
ומחזקים הארמונות ושוכנים בקברים.
ובונים אשר לא יושיבו,
ויקבצו מה שלא יוציאו.
קובר כל איש מהם אביו ובנו,
ואינו עושה מעשה הקיים לנצח.
שוכח קיצו וזוכר מאוויו.
ומה תאמר בתוך שאבדו שתי קצותיו,
ויחיד שעזבוהו אבותיו.

והסתכל בני במי שהרחיב הבורא את לבו והמשילו במחשבתו, ופקח עיניו בטוב לו, והראהו הדרך הישרה וקרבהו אליה, בטוחים ממנו בני אדם, והוא בטוח בהם. והשלים עימהם וניצל מהם, עבדו בני אדם יצרם, ועבד הוא אלוהי השמים והארץ, המחיה הממית, הבורא החונן אשר אין אלוה מבלעדיו.

כמה בינם ובין אנשים ברו מצפוניהם וזכו חביהם, ועיניהם נחות וליבותם בטוחות. והם בזכר האלוהים משתעשעים בבדידות, ומודים על טובתו בכל עניין. קרבו אל העיון המחשבי והמנייני והמועצי [=המעשי], קרעו מסך הראות בדרכי המצפונים, והגיעו אל מרגוע האמת על בסיסה, ויצאו ממנוחה אל שעשועים.
לא טרדם מאוויים,
ולא איחרם אורך קצם,
והם ליום המוות נחפזים,
ומאחריתו נשמרים.
קרואי אלוהים ומשחריו,
ומיחליו ועובדיו.
דוברי אמת ולהוגי צדק,
מבלי מורא שלטון ולא ממשלת שטן.
יקרים יותר מכל אדם,
ושמורים יותר מכל עם,
ותפארתם ומעלתם גדולה מכולם.
מכובדים בבתי האלוהים,
וגדולים בעיני הברואים.
אין טורד אותם מזכר האלוהים טורד,
ולא מעכבם מהודותו מעכב,
לשונותם רגילות בהלל והודות,
וליבותם מלאות בבר ובייחוד.
התנכר להם העולם והכירוהו,
ודרכו בו וספרוהו.
לא נעלם מעיניהם בגדו,
ולא נסתרה מהם תרמיתו,
לבש בגדי חמודותיו ויחשבוהו שולל,
והתרפה להם וימצאוהו מוכרח.
שחק אליהם ויגערו בו,
ורצה להטותם ונטו מעליו,
השקיפו על רוע מעלליו,
והתבאר להם גנות מעשיו,
ואין לו שלטון עליהם ולא במה יתקרב אליהם.
הם בחירי האלוהים,
הברים וסגולת החסידים,
בעלי הרואות הפקוחות והמשאלות היקרות והיגיעות הרצויות,
אשרו אל האלוהים ואושרו,
וסחרו עמו והרוויחו.
בררו מצפונם ונבררו,
וזכו ליבותם ונבחרו,
הצטיידו היראה בדרך הרעה ונצלו,
ורכבו מרכבות המעשים והגיעו,
פגעו בשמחה מתמדת וששון לא ישתנה,
נמלטו ממעמד החשבון ובטחו מהייסורים.