דרך ה'

רבי משה חיים לוצאטו

חלק רביעי



פרק ה - בעניין התפילה


התפילה - התקרבות אל ה'
א. עניין התפילה הוא, כי הנה מן הסדרים שסידרה החכמה העליונה הוא, שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו כן ימשך אליהם שפע, ואם לא יתעוררו לא ימשך להם.

והנה האדון, ברוך הוא, חפץ ורוצה שתרבה טובת ברואיו בכל זמניהם, והכין להם עבודה זו דבר יום ביומו, שעל ידה יימשך להם שפע ההצלחה והברכה כפי מה שהם צריכים לפי מצבם זה בזה העולם.

ב. ואמנם עומק יותר יש בעניין. והוא, כי הנה האדון, ברוך הוא, נתן לאדם דעה להיות מנהיג עצמו בעולמו בשכל ובתבונה, והעמיס המשא עליו להיות מפקח על צרכיו כולם.
והעניין הזה מיוסד על שני שורשים:
האחד - ליקרו של האדם וחשיבותו, שניתן לו השכל והדעה הזאת להיות מנהל את עצמו כראוי.
והשני - להיות לו עסק בעולם וליקשר בענייניו, וזה ממה שמקיימו במצבו האנושי שזכרנו למעלה, שהוא דרך חול ולא קודש, והוא מה שמצטרך לו בזמנו זה כפי סדרי ההנהגה.

והנה זה באמת מצד אחד ירידה לו ולעניינו, אבל היא ירידה מצטרכת לו וגורמת לו עילוי אחרי כן, כמבואר בחלק א'. ואולם כמו שירידה זו מצטרכת לו לפי עניינו בעולם הזה, הנה מצד אחר צריך שלא תרבה יותר ממה שראוי, כי הנה כפי מה שירבה להסתבך בענייני העולם, כך מתרחק מן האור העליון ומתחשך יותר.

והנה הכין הבורא יתברך תיקון לזה, והוא מה שיקדים האדם ויתקרב ויעמוד לפניו יתברך, וממנו ישאל כל צרכיו ועליו ישליך יהבו, ויהיה זה ראשית כללי ועיקרי לכל השתדלותו, עד שכאשר ימשך אחר כך בשאר דרכי ההשתדלות, שהם דרכי ההשתדלות האנושי, לא יקרא שיסתבך וישתקע בגופניות וחומריות, כיון שכבר הקדים ותלה הכל בו יתברך, ולא תהיה ירידתו ירידה רבה, אלא תיסמך על ידי התיקון הזה שקדם לה.
ג. והנה היה מחסדו יתברך לתת לאדם מקום שיתקרב לו יתברך, אף על פי שכפי מצבו הטבעי נמצא רחוק מן האור ומשוקע בחושך. והיינו שנתן לו רשות שיעמוד לפניו ויקרא בשמו, ואז יתעלה מן השפלות אשר לו בחוקו לפי שעה, ויימצא מקורב לפניו ומשליך עליו יהבו כמו שכתבתי.

והנה זה חומר התפילה, שאסור להפסיק בה כלל, מפני היות בה האדם בקורבה גדולה אליו יתברך. וכן סודר בה ההיפטר בסופה, והלוך לאחוריו שלוש פסיעות, והוא שוב האדם אל מצבו התמידי כמו שמצטרך לו בשאר כל זמנו.

ד. ואמנם הודיעונו ז"ל התנאים הפרטיים הצריכים להתלוות אל התפילה להשלים ענינה, בין במה שנוגע אל הקריבה הזאת שזכרנו, בין מה שנוגע אל המשכת ההשפעות. וכפי כל זה סידרו לנו התפילה בברכותיה, וחקקו לנו כל דיניה והלכותיה.

ה. והנה כל זה שביארנו עד הנה בקריאת שמע ובתפילה הוא לפי עניין המצוות האלה כפי מה שהם. אמנם עוד סידרו לנו מסדרי התפילה הסדר הראוי להשלים גם בעד עבודת הקורבנות החסרה ממנו עתה, והוא מה שמצטרך לפי חידוש כל יום מהימים, כפי חוקות הזמן בכל חלקיו, ויבואר בפרק הבא לפנינו בסייעתא דשמיא.