קכה. שלא ליתן שמן זית במנחת חוטא - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא ישים הכהן שמן במנחת חוטא עני, שנאמר
(ויקרא ה יא) לא ישים עליה שמן. ואף על פי שבשאר מנחות היו נותנין שמן. ומפני כן אמרתי חוטא עני, כי חוטא עשיר אינו מביא מנחת קמח לעולם, כי אם קורבן בהמה, כמו שמפורש בתורה.
לפי שהשמן רמז למעלה ולגדולה, שאם אתה מערבו בכל משקים הוא צף על כולן, והוא דבר חשוב מאוד, וידוע הוא חשיבות שמן הטוב, ולכן ימשחו בו המתחנכים למעלת מלכות או כהונה, על כן אין ראוי לתת ממנו במנחת החוטא הצריך להראות בעצמו דאגה ושפלות על שבא דבר עבירה בידו. ועוד נאמר שהוא לחמלת העני שלא להטריחו יותר מדי להביא שמן, כי ה’ ברוך הוא לא יטריח בריה. ומפני זה גם כן לא חייבו רק במעט קמח, שאי אפשר לשום אדם אפילו בדלי דלות בלא מעט קמח. וזה יספיק לנו גם על הלבונה.
מה שפירשו זכרונם לברכה
(מנחות עו ב) שמנחת חוטא היתה עישרון אחד לא פחות ולא יותר. וכל המנחות
(שם נט א) הקרבות לגבי מזבח טעוונות שמן ולבונה ולוג שמן לכל עישרון וקומץ לבונה לכל מנחה, בין שהיתה עישרון אחד או אפילו ששים עישרון. אבל יותר מששים אין מביאין מנחה אחת, חוץ ממנחת קנאות ומנחת חוטא, שאין בהן שמן ולבונה, שנאמר לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה.
ויתר פרטיה מבוארים במנחות.
וכהן העובר עליה, ונתן שמן במנחה זו של חוטא עני לוקה.
המצווה בכל הספרים
