מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



תמט. שלא יאכל כהן ביכורים קודם הנחתם בעזרה - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שנמנענו מלאכול בכורים, ועל זה נאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכול וגו' ותרומת ידך, ופרשו בעלי הקבלה (מכות יז, א). ותרומת ידך אלו הביכורים, ונתבאר בסוף מסכת מכות (שם חט א), שאין חייבים עליהן אלא קודם שינחו בעזרה, אבל משהנחו בעזרה אדם פטור עליהם.

ולשון ספרי: לא בא הכתוב אלא לאוכל ביכורים שלא קרא עליהן, שהוא עובר בלא תעשה. ופירוש העניין מפני שלא קרא עליהן מפני שלא הונחו בעזרה, אבל אם הונחו שם, אף על פי שלא קרא עליהן אין בהן חיוב מלקות, וכמו כן יש בהן לעניין חיוב המלקות התנאי שהוא במעשר שני, שאין חייבין על אכילתן עד שיראו פני הבית תחלה, ואחר כך שיאכל מהם קודם הנחה בעזרה, בעניין זה יש בהן חיוב מלקות לכהן האוכל מהם, וישראל חייב בהם מיתה בידי שמים כל זמן שיאכל מהם, ואפילו אחר שקרא עליהם הקריאה הידועה, והיא המפורשת בסדר והיה כי תבא.
וכן אמרו זכרונם לברכה (בכורים פ''ב מ''א) התרומה והבכורים חייבים עליהן חמש בשוגג, ומיתה במזיד, וזהו כדין התרומה בשוה, שאחר שקראן הכתוב לבכורים בשם תרומה נתחייבו בדיני התרומה.

והבן בני זה החילוק שיש בהן בין ישראל לכהן, וזכור אותו: שהכהן כשיאכל בכורים משיראו פני הבית קודם הנחה בעזרה לוקה, ואזהרותיה מלא תוכל וגו'.

ואל תתמה לומר איך יתחייב מלקות הכהן עליהם, אחר שהוא בעצמו יאכלם אחר הנחה בעזרה?
שהרי כמו כן בשוה הדין במעשר שני, שיתחייב הישראל עליו מלקות באכלו אותו חוץ לירושלים, ואף על פי שהוא בעצמו אוכל אותו במקום הראוי לו. וישראל שיאכל בכורים, כל זמן שיאכלם חייב מיתה בידי שמים, ואזהרותיה מ'וכל זר לא יאכל קודש', וכמו שכתבתי בסדר אמר אל הכהנים במצות שלא יאכל שום זר תרומה (מצוה רפ).

משורשי עניין הבאת הבכורים לבית המקדש
שיאכלום משרתי ה’ כתבתי בדבר מה שידעתי בפרשת כסף תלוה סדר משפטים (מצוה צא). וטעם מצוה זו, שלא יאכלום הכהנים קודם שיניחו אותם בעזרה, ושלא יאכל מהם ישראל בשום עניין, נמשך אחר אותו השורש הכתוב שם, ימצאהו מבואר ונגלה, כל שיש בו דעה לדעת טוב ורע, ולהג הרבה במה שאינו צריך יגיעת בשר.

דיני המצוה
מבוארים במסכת מכות.

ונוהג איסור זה בזכרים ונקבות, ודוקא בזמן הבית
כי אז החובה עלינו בהבאת הביכורים. והחיוב מן התורה דוקא בפרות ידועים ובמקומות ידועים, וכמו שכתבתי שם בכסף תלוה.

ואף על פי שאמרנו שם, שחיוב מצות הבאת הביכורים, הוא על הזכרים לבד, ולא על הנקבות, באסור אכילתן בכל מקום שוה אשה לאיש, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה בגמרא (ב''ק טו א) דרך כלל בפסוק איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם (במדבר ה ו) השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
וכהן העובר על זה ואכל מבכורים כזית כעניין שאמרנו עבר על לאו וחייב מלקות, וכן ישראל שיאכל מהן כזית בשום צד, כלומר בין קודם שהנחו בעזרה או לאחר מכן.

המצווה בכל הספרים