נחלת אבות
ביאור לפרקי אבות

הרב פתחיה מנקין


פרק א, משנה טז

רבן גמליאל אומר:
עשה לך רב
והסתלק מן הספק
ואל תרבה לעשר אומדות:

א. התייעצות בדין ובתקנות
"רבן גמליאל אומר, עשה לך רב והסתלק מן הספק" - זה רבן גמליאל הזקן1, והוא היה הנשיא היחיד בלי אב בית דין2, ואולי משום זה אמר עשה לך רב, חבר להתיישב עמו כי היה יחיד, ותקן כמה תקנות3.

ב. כבוד חכמים
ב"הכרם"4 כתב הכורם על דברי רבן גמליאל שהם דבר חדוד כלפי ר' אליעזר בן עזריה שהוקם לנשיא תחתיו5 ואמר על דרך ההיתול: א) עשה לך רב - איש צעיר לימים כמוך שאתה צריך לקנות רב מקודם איך תרהיב עוז בנפשך לקבל את עול הנשיאות על שכמך? ב) והסתלק מן הספק! הלא גם אשתך הבינה כי דרך זו בחרת לך היא בספק כי כן אמרה לך: "דילמא מעברין לך" כי סוף סוף יתפייסו התלמידים עימדי ויחזירו לו עטרת הנשיאות כמקודם, ועל כן טוב לך להסתלק מן הספק. ג) ואל תרבה לעשר אומדות בזה רמז לראב"ע לבל יתגאה בעושרו שבעבורו זכה לנשיאות, כמו שאמרו "ואיהו עשיר דאי אית ליה לפלוחי בי קיטר אף הוא אזל ופלח", ואמר לו אל תרבה לעשר אומדות; כלומר: הרי "תריסר אלפי עגלי דהוה מעשר ראב"ע מעדרו כל שנה ושנה"6, הוא רק להתהדר לפני המלך בגאון עשרך, ועל כן אל תניח לגובי מס המלך לספור ולמנות את עדריך, ותתן להם המעשר באומד. (על פי זה יהיה כדמות ראיה לדברי הר"ר אלחנן7 דמפרש הוה מעשר אחר החורבן בהמת ארנונוא למלך).

ולולא שחתום תחת מאמר זה - ה"כורם" שהיה איש נאמן עם תורתינו הקדושה לא הייתי מאמין אם יצאו דברים אלה מפיו, וכי אין לנו דרך אחר לבאר כוונת דברי רבן גמליאל שנסדרו במסכת אבות שנוסדה על מידות טובות בלתי לדברי בטוי כמדקרות חרב אלו?

אבל בא וראה כי "חדודו" שעלה לו במחשבה היה קודם ל"ליבונו", ובין גברא לגברא נתחלף לו.

כי רבן גמליאל זה שבמשנתינו אבי אביו של רבן גמליאל בר פלוגתא דר' אלעזר בן עזריה, שהיה אחר החורבן, כמו שהביא בעצמו דברי הר"ר אלחנן. רבן גמליאל זה הוא רבן גמליאל הזקן בן שמעון בן הלל הזקן8. וכאשר נפל היסוד נפל גם הבנין. על ביאור זה וכיוצא בו אמרו "חכמים הזהרו בדבריכם"... ומה שנראה לי בביאור המאמר, והתיחסותו אליו , הוא:

דהנה רבן גמליאל זה הוא היה הראשון שנקרא בתוספת שם התואר "רבן" אל שם העצם "גמליאל" מה שלא היה כן לפניו, כי כולם נקרא בשמם העצם כמו שמעון הצדיק אטיגנוס, הלל, שמאי, ובערוך9 הביא תשובת רב האי גאון רב שרירא גאון ורב האי גאון שנשאל על מה שמקצת החכמים נקראים בשמם גרידא ומקצתם בשם רבי ומקצתם בשם רב, ומקצתן רבן, והשיב: "הדורות הראשונים שהיו גדולים מאוד לא היו צריכים לרברבם לא ברבן לא ברבי ולא ברב, לא לחכמי בבל ולא לחכמי ארץ ישראל, שהרי הלל עלה מבבל ולא נאמר רבנו בשמו, כו', ואין מרברבים אותם עם הזכרת שמותיהם, ולא שמענו כי התחילה זו אלא בנשיאים ברבן גמליאל הזקן". נמצא שמימות רבן גמליאל הרגיש שנתמעטו מגדולתם, ולזה אמר רבן גמליאל לייסר את עצמו "עשה לך רב" אף שהנך נשיא בכל זאת עשה לך רב ללמוד ממנו, והסתלק מן הספק על מנת שתאסוף אליך תלמידים לפסוק בשקול דעת10, וכן אל תרבה לעשר אומדות הוא משל שלא יחמיר מכח הספק, אלא תשועה ברוב יועץ11.

הערות:



1. עיין תויו"ט.
2. עיין דרכי המשנה עמ' 60. ובפירוש רבינו יונה.
3. עירובין מה ע"א, גיטין לב ע"א, לד ע"ב. סדר הדורות תנאים ואמוראים אות ג.
4. שנת תרמ"ח.
5. ברכות כז ע"ב.
6. שבת נד ע"ב.
7. תוספות שבת נד ע"ב ד"ה הוה.
8. עיין תפא"י פ"ב פ"ח, המביא את שלשלת הנשיאות.
9. ערך אביי.
10. עיין פיה"מ ורע"ב.
11. עיין תפארת ישראל אות סג.