לחץ כאן לתצוגת הדפסה

חברון עיר האבות בידי הבנים

חברון עיר האבות בידי הבנים

במחנה ישראל בגלגל רבתה השמחה עם בוא הידיעה על כיבושה של חברון.

 

חברון נוסדה לפני חמש מאות וארבעים שנה בערך על ידי שבטי העברים הקדומים. באותו זמן הגיע לכנען אברהם אבינו. הוא התיישב בעיר העברים וקנה לו שם אחוזת שדה ובה את מערת המכפלה לקבר משפחה (שטר המכירה מצוי עד היום בגנזי אוהל מועד. בני יעקב שמרו עליו).

 

במשך הזמן נדחו החבירים מהעיר, רובם היו לעבדים או לעובדי אדמה משועבדים בסביבות העיר. בעיר עצמה השתלטו חורים וחתים. הם נודעו בכל האזור כענקים החיים על השוד. פחדם היה על כל הסביבה. אף יחידות צבא מצרי לא העיזו לבוא לעיר והסתפקו במס סמלי שהועלה משם וגם זאת לא תמיד.

 

חשיבותה של חברון איננה רק כעיר האבות. משקלה גם רב בהיותה צומת דרכים חשוב. בה עוברת פרשת המים הגדולה בין המערב והמזרח. מערבה מובילות הדרכים ממנה לבית גוברין. דרכה גם הדרך הקרובה ביותר מירושלים לבאר-שבע. היא עיר מפתח לנגב עד אדום ואילת דרך זיף, כרמל, ערד וחורמה. מזרחה מובילה דרך לעין-גדי שלחוף ים המלח.

 

חברון קרויה גם קריית ארבע, שליטי העיר מספרים על אחד מאבותיהם הקדומים ששמו היה ארבע הענק. אולם מסתבר שמקורו של השם הוא בחלוקת העיר לארבעה רבעים, העופל הוא המבצר, מקום מושבו של המלך באמצע ושלושה חלקי עיר סביב.

 

כן הייתה כבר מחולקת בימי אברהם בין ממרא אשכל וענר, בעוד שבעופל שלט המלך אשר שמו לא נודע לנו עוד היום.

 

וכך בדיוק מחולקת העיר היום בין ששי, אחימן ותלמי, בעוד שהמלך השליט בעופל הוא הוהם.