לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ציר מצרים היה ללעג

איכה ירד כבוד פרעה?

ציר מצרים היה ללעג

גבל. כשעמד זכר-בעל מלך גבל להיכנס למקדש עשתורת, קבל אחד מעבדיו התקפת נפילה ותוך כדי פרפור וקצף מפיו החל מתנבא ומצעק: המלך, העלה את האל המצרי ושליחו! עשה את מבוקשו!

 

הנביא הכנעני התכוון לון-אמון המצרי העוגן כבר עשרים ותשעה יום בנמל ואין זכר-בעל מרשה לו לעלות לחוף כדי לערוך את קניית העצים. סבת הדבר: דלותה של האנייה המצרית. הנבואה השפיעה וון-אמון הורשה לעלות על החוף.

 

מסע ון-אמון הוא אות לירידת כבודה של מלכות מצרים לא רק בחוץ לארץ היאור, כי אם בתוכה. ואלה תולדות המסע עד כה :

 

כוהני מקדש אמון בכרנק רצו להביא ארזים מהלבנון כדי להתקין מחדש את הסירה הקדושה של אמון. הרבה כסף לא היה בידיהם. הם שיגרו את ון-אמון פקיד המקדש ובידו מכתב המלצה לסאמנדס מושל שפך-היאור. אולם הלה לא עשה כנדרש ולא צייד את ון-אמון בצי מפואר. הועמדה לרשותו איזו אנייה עלובה וריקה כמעט.

 

בהגיע האנייה לדאר נוכח ון-אמון לדעת שאף מעט הכסף והזהב שהיה עמו נגנב. ון-אמון תבע בתוקף ממושלה של דאר למצוא את הגנבים. אולם מלך דאר לא נבהל מהתקיפות ולעג לשליחו של פרעה האדיר... לשעבר.

 

"אין הוכחות שהכסף נגנב על ידי אנשי דאר".

 

ון-אמון יצא את דאר לאחר שערך פשיטה קלה על אורחה של אנשי תיכר ושדדה.

 

אולם הגדולה שבאכזבות פגעה בו בגבל, היא עיר יצוא הארזים מהלבנון. כשנודע לזכר-בעל ששליחה של מצרים בא בלי כסף סרב להעלותו על החוף. לשווא הסתמך ון-אמון על מסורת קדומה לפיה חייבים אנשי גבל וכנען כולה לספק למלכי מצרים עצים וכל אשר יידרש. לשווא גם השתמש בשם אמון-הדרכים, פסל קסמים אשר עמו. ומי יודע אם לא היה נאלץ לשוב בידים ריקות אלמלא אותו נביא חולה נפל שהטיל פחדו על זכר בעל.

 

בין כוהני בעל בגבל רווחת שמועה שנביא קוסם זה אינו אלא שכירו של ון-אמון.