לחץ כאן לתצוגת הדפסה

גדעון מסדיר את חלוקת השלל

הניזוקים ביותר יקבלו פיצוי מלא;
חלק יופרש למשכן וללוחמים

עפרה. (מאת סופר "דברי הימים")

גדעון מסדיר את חלוקת השלל

עם שובו לעירו פרסם גדעון בן יואש מושיע-ישראל פקודה שהוא מכנה אותה כאחרונה אשר יוצאת מפיו אל ישראל ושבה הוא מסדיר את עניין החזרת הביזה וחלוקת שלל המלחמה.

 

בפקודה נצטוו כל מי מאנשי החייל או מהאזרחים אשר לא נלחמו ואשר נפל לידיהם שלל מחנות מדיין וכל מי שאסף עדרי צאן של המדיינים לכנס את כל השלל והצאן למכלאות המוקמות במורדות הגלבוע בואך עין חרוד.

 

"השלל הוא רכושם של בני ישראל" - נאמר בפקודה - "שבע שנים שללו מדיינים ובזזו ממיטב שדותינו וצאננו. משפחות ישראל נתרוששו. עתה ברח האויב ולא הספיק ליטול עמו את שללו ואף הותיר יותר מאשר שלל, כי הביא עמו וגם נתרבה הצאן על חשבון השדות אשר לא נזרעו".

 

גדעון מכריז על החזרת הנזקים לניזוקים. כל איש מישראל אשר נשדד יופיע בפני זקני כפרו וראשי שבטו, שני עדים יעידו על רכושו שהיה לו. לאחר שהלווים יערכו את הרשימה כולה יוחל בחלוקת השלל. חלק ממנו יופרש תרומה למשכן בשילה להודות לה' אלוהי ישראל בקרבן לה' ומתנה לכוהנים, חלק יופרש כחוק מימי משה ללוחמים אשר חרפו נפשם, ואחרי כן יחולק - בעיקר הצאן - בין הניזוקים ביותר כמידת נזקיהם.

 

כל אשר ישלח ידו בשלל שלא כדין ייענש קשות, כמעשה עכן שמעל בחרם ייעשה בו.

 

ובמלים "יהיה מחננו קדוש כי ה' בקרבנו" - סיים גדעון את פקודת שלל המלחמה.