לחץ כאן לתצוגת הדפסה

"יכלנו לשמשון ונוכל לשאול; יכלנו לעלי ונוכל לשמואל"

"קול דגון" בעזה מזהיר:

עזה (מאת סופר מיוחד)

"יכלנו לשמשון ונוכל לשאול; יכלנו לעלי ונוכל לשמואל"

עיתונם של כוהני מקדש דגון בעזה פרסם מאמר חריף ביותר בגנות המלוכה בישראל.

 

"מאז מפלתם באבן-העזר נדמה היה כי בני ישראל ישימו קץ לאשליותיהם המדיניות והצבאיות. אילו ישבו בני ישראל בשקט על אדמותיהם ומעלים את מסיהם לאדוני הארץ הפלשתיים, לא היינו נוגעים בהם לרעה. חי דגון אם גם היינו נוגעים במשכן אלוהיהם אשר בשילה. לא כאלוהיהם אלוהינו דגון. אלוהי ישראל כידוע איננו סובל אלוהי נכר, אלוהים אחרים, אל עריץ הוא וקנא. הנה אנו פלשתים הנחנו מידינו את אלוהי כרתים בבואנו הנה וקיבלנו את אלוהי הארץ ודגון בראשם. ובכל זאת לא היינו נוגעים לרעה באלוהיהם של ישראלים אלה אלמלא הביאו אותו למערכה.

 

על כן לימדנום לקח, אותם ואת אלוהיהם המתבודד.

 

על כן גם אמרנו: לא יקום עוד העוז בהם להתגרות בפלשת. יהיו איכרים ורועים, יאמינו באלוהיהם הנעלם. אולם לא נתיר להם עוד חרש ולוטש ברזל.

 

זמן מה חשבו שיוכלו להטריד אותנו בעזרת גבורה אישית של זה האיש שמשון. אמנם רבו הדמים אשר שילמנו במחיר הדברתו, אך סוף סוף גם הדברנוהו. אחיו עצמם הפקירוהו.

 

לא הפרענו לו לאותו רואה זקן שלהם (שמואל שם האיש) ללמדם את תורתם הקדומה והמשונה. ואף הבטח הבטיח האיש לנציב פלשת שלא יהיה מלך בישראל, כי אלוהיהם בלבד הוא מלכם.

 

עתה לא נדע מה אירע להבטחתו של הנביא הזה.

 

רמאי הוא "איש האלוהים" הזה, הטעה אותנו או שמא נכנע להרפתקנים שבישראל? בין כה ובין כה, אל ישלו את עצמם בני ישראל ומלכם. מוטב שישוב צעיר זה אל אתונותיו.

 

פלשתים אינם רועי מדבר עמוניים שאפשר להכותם במחי יד. פלשתים הם כוח צבאי מהטובים בעולם כיום. לא נפחד עוד לא מפני לחי חמור ולא מפני ראש אתונות.

 

יכלנו לשמשון ונוכל לשאול.

יכלנו לעלי ונוכל לשמואל.

יכלנו לאלוהי שילה ונוכל לאלוהי גלגל.

 

בני ישראל שכחו את אבן העזר, את אפק. מצפה וגלגל יהיו כשילה. ארץ כנען לא תהיה לארץ ישראל, היא תהיה ארץ פלשת".