לחץ כאן לתצוגת הדפסה

כיצד לומדים בבתי ספר בבבל?

כיצד לומדים בבתי ספר בבבל?

כיצד התהווה כתב היתדות, כתב הדיפלומטיה והמסחר הבין-לאומי? כיצד לומדים את תורת הכתב בבתי הספר שבבבל? אילו ספרים מצויים בספריות לוחות החרס? אינפורמציה מעניינת על נושאים אלה אנו מוצאים במכתב שנשלח לאחד מבני עירנו שלם מבנו המשתלם כעת בבבל בתורת הכתב והמדע, להלן אנו מוסרים את המכתב כלשונו (בהשמטות מעטות).

 

אבי היקר,

לוחות חרס אלה הנשלחים לך ממרחקים הם פרץ ראשון של לימודי ומאמצי להשתלם בכתב היתדות. לימודי ימשכו שנים רבות אך אין אני מצטער על החלטת אבי, הרי ידיעת כתב היתדות והלשון האכדית נכס יקר היא שלא יסולא בפז. כל הבקי בכתב זה ובלשון זאת בידו להגיע לגדולות. הקריירה הדיפלומטית פתוחה לפניו. כל מדינה בקדמת אסיה תקבל אותו בזרועות פתוחות והוא יוכל לשרת בה כסופר המלך. הרי ידוע שאפילו פרעה, מלך מצרים, משתמש בחלופי המכתבים שלו עם מלכי כנען ועם מדינות חוץ בלשון האכדית ובכתב היתדות דווקא ולא בכתב החרטומים ובלשון המצרית. משום כך אין לתמוה שבבית ספרנו ציבור התלמידים מגוון ביותר הוא מבחינת מוצאו: תמצא בו בבלים ומצרים, חתים ועברים.

 

בית ספרנו עומד על רמה גבוהה לאין ערוך מאשר זו של בתי הספר המקומיים של ארץ אמרו (כך קוראים הבבלים את הארצות לאורך חוף ים הגדול). כאן מרכז התורה של העולם התרבותי. לכל מקדש בעיר מצורפים בתי ספר וספריות, ומספר המקדשים בבבל כמספר הכוכבים אשר לא יספר מרוב. מזלי גרם שאני לומד בבית ספר המצורף למקדשו של נבו. נבו הוא אל החכמה אשר המציא את הכתב ואשר הוא בכבודו ובעצמו הסופר במלכות השמים. הנני שותה אפוא את החכמה ממקור ראשון. נבו הוא שם בעל החסות המופקד על בתי הלוחות, כלומר הספריות, ובתוך מקדשו ספריה ענקית בעלת עשרות אלפים של לוחות חרס המונחים על אצטבאות ותיבות, והמסודרים לפי ענפי המדע השונים. תחילה כמובן היה כל לוח בשבילי מעין ספר חתום, מעין ספר חידות ותעלומות שפתרונן מופלא ממני. אולם עתה עקב התקדמותי בלימודים מתגלה לי מובנו של הכתוב על הרבה לוחות. הספרן, כהן זקן של האל נבו בעל סבר פנים, עוזר לי במאמצי להתמצא בספריה. כל יום אני מגלה אוצר חדש. יש ואני מוצא לוח הדן בבעיות התכונה או סיפור היסטורי המספר מעשה שקרה לפני המבול או קטע ספרותי המפאר את עלילות הגבורה של האלים - ויש ואני לומד מתוך הלוחות משהו על גיאוגרפיה, רפואה (הקרובה מאד לקסמים - רוב הרפואות הן קשורות בלחשים), הנדסה, תורת החי תורת הצמחים או תורת המשפט, אשר זכתה לתשומת לב מרובה מצד המלך אמרפל. גם ארכיון נמצא במקדש, שבו מופקדות תעודות מסחריות ומשפטיות: "אין סומכים בבבל על הזיכרון כמו העמים הברבריים" אומר לי הספרן "אנו מעלים על הכתב כל דבר בעל חשיבות כגון חוזי מסחר, פסקי דין, צווי שלטון, דינים וחשבונות של פקידים, אנו רושמים את הבעלות על קרקעות. את התעודות החשובות ביותר אנו מפקידים בארכיון של המקדש".

 

ברוב שעות היום אני לומד. אנו יושבים על הקרקע לרגלי המורה הוא כהן המקדש. בידינו לוחות חרס לח במקצת, שעליהם אנו חורטים את אותיותינו. המורה נותן לנו להעתיק רשימות של אותיות או של מלים כגון שמות אלים צמחים, ארצות, או בוחן אותם בקריאה. אין הלימוד קל כלל וכלל, הגע בעצמך, עלינו ללמוד את כל 420 האותיות כתב היתדות - 420 צרופים שונים של יתדות. יש לזכור מלים מסובכות.

 

האמן לי לא פעם חשבתי שאצא מדעתי בשעת ששיננתי את האותיות הללו אכול ייאוש החלטתי לארוז את חפצי ולחזור עם השיירה הבאה לארץ אמרו. הייתי עושה כן, לולי הרצון העז לזכות בקריירה דיפלומטית היה מעורר אותי למאמצים חדשים אחד השיעורים המעניינים ביותר, שאני זוכר, היה אותו השיעור שבו סיפר לנו המורה על התהוות כתב היתדות. העניין התחיל בהערה של אחד התלמידים בני ארצנו אשר טען שכתב החרטומים המצרי הוא פשוט יותר ומהווה דרגה גבוהה יותר של התפתחות מאשר כתב היתדות על התלמיד המצרי ללמוד הרבה פחות אותיות מאשר התלמיד הבבלי, כי אותיות כתב החרטומים אינן מורות על הברות אלא על עיצורים.

הבדל חשוב בין הכתב השומר ובין הכתב המצרי ביחס לצורת האותיות חל כבר בתקופה קדומה מאד. המצרים כותבים בעיקר על ניר ואילו האכדים בעקבות השומרים על חרס. על חרס נוח יותר לחרוט קוים ישרים מאשר קוים עגולים. לכן בניגוד לכתב המצרי נעלמים מהכתב השומרי כל הקווים העגולים , וצורת התמונות המצרית מטשטשת מהר. הטפסרים (סופרים באכדית - טפסרו) משתמשים בחרט שהוא רחב במקצת בקצהו. כך קו פשוט מקבל צורה של יתד.

 

ובכן כפי שאתה רואה אבא, כספך אינו מוצא לריק אני עושה חיל ומתקדם בלימודי, ועוד תשבע נחת ממני.

 

שלום לך ולעירנו שלם.

 

בנך אחיאשד