לחץ כאן לתצוגת הדפסה

דמות האישה החרדית באשכנז שלפני השואה

מחבר: ד"ר יעקב רוטשילד

מחניים, גיליון צ"ח, 1965

תקציר: המאמר עוסק בתפיסתו של הרש"ר הירש את חינוך הבנות, ורשת החינוך שהקים בגרמניה, והשפעתם הרבה.

מילות מפתח: שים-השכלה, נשים-מצוות, חינוך, התבוללות.

דמות האישה החרדית באשכנז שלפני השואה

 ציון לנפש אמי-מורתי הי"ד, ביום הקדיש, י' בטבת תשכ"ה.

פועלים ביהדות החרדית בת-ימינו הליכים כמוסים ואף גלויים השואפים למעט את דמותה ההיסטורית של יהדות גרמניה החרדית שקמה לתחיה אחרי ההתמוטטות בעקבות תנועת ההתבוללות והתיקונים בדת ועידן הליברליזם, ואשר מחוללה הרוחני היה ש. ר. הירש. יש שרואים בדמות היהודי החרדי שפילס לעצמו דרך של חיים יהודיים שלמים במעשה ובמחשבה בתוך עולם התרבות האירופית הכללית, פרי פשרה מתוך ויתור על עקרונות וערכים מקודשים של היהדות הישנה. לא כאן המקום לדיון על יהדות זו ולהערכתה, ואף לא נוכל להוכיח בפרוטרוט שדווקא היהדות הדתית בת-ימינו ובמדינתנו יכלה ללמוד לא-מעט מדרכי תגובתה של הנאו- אורתודוכסיה הגרמנית על אתגרי סביבתה.

ברצוננו להצביע אך ורק על הישג אחד של יהדות זו, על יצירה אחת שצמחה בעולמה אשר היא אולי האופיינית ביותר לה; ואולי משום כך היא הצליחה להעניקה גם למערכות תרבותיות שונות משלה ורחוקות ממנה. יצירה זו הפכה משום כך נחלתה של היהדות הדתית כולה, ובעיקר זו של מזרח-אירופה ושל ארץ-ישראל. יהדות זו הצליחה לעצב את דמות האשה הדתית המודרנית, אשר עם כל השתרשותה בקרקע המורשת הדתית עתיקת היומין - ואכן שורשים חדשים ואיתנים היכתה בה - נכונה היתה לקבל על עצמה תפקידים ומשימות המחויבים על ידי התמורות שחלו במאה ה- 19 במבנה החברה בכללה ובמשפחה בפרט. הייתה בעיצוב זה קודם כל ובראש ובראשונה מהפכה בתחום החינוך הדתי והתורני של האשה היהודית. לא אדיין כאן עם נסיונות "אפוליגטיים" הנעשים כיום בחוג היהדות החרדית למעט את מידת החידוש בהשקפותיו של ש. ר. הירש בענין למוד התורה לבנות מתוך הצבעה על דעות מקבילות בין גדולי אשכנז שקדמו לו, אך עובדה היא, שיהדות מזרח-אירופה המסורתית לא התעוררה לרפורמה יסודית בתחום חינוך בנותיה. גם כשחומותיה כבר נפרצו פרצות רחבות על ידי הסתערותם של זרמים חילוניים ואנטי-דתיים.

בעולמה של יהדות מזרח-אירופה נעשה משגה איום שטמן סכנות-הרס בחובו: בו בזמן שיהדות זו נלחמה בחרוף נפש נגד מתן השכלה כללית לבנים ושמרה בקפדנות על מסגרת הלימודים התורניים בחדר, בתלמוד-תורה ובישיבה, היא נכנעה למשבי רוחות הזמן החדש והשלימה עם מתן השכלה כללית רחבה לבנות. אך מנהיגיה הרוחניים דבקו בקנאות בנוהג המקובל של השארת הבת ללא כל השכלה יהודית, נוהג שהתבסס על ההלכה הפוטרת את האב מללמד את בתו תורה, - או אף על האיסור הקשור בכך ("כאלו מלמדה תפלות"). נביא כאסמכתא לדברינו את דברי הפרופ' יצחק היינמן ז"ל מתוך סדרת הרצאותיו בגרמנית: "בעיות הזמן לאור השקפת היהדות" שהרצה בשנת 1921 באוניברסיטה העממית היהודית בברסלו: "כך השלימו גם חוגים חרדים השלמה מלאה בכך... שבנותיהם תכרנה בבית הספר את יסודות התרבות, תלמדנה לחשוב מחשבה עצמאית והגיונית בדומה לבנים. רק בשטח למוד התורה לא הסיקו עדיין את המסקנה האחרונה... כך העניקו ברוסיה לבנות הכשרה חילונית בלעדית, עוררו בזה את סקרנותן של הבנות - על פי רוב בגרותן הרוחנית הקדימה לבוא - בענינים רוחניים ואסתיטיים מבלי לדאוג להשלמה ולשווי משקל ע"י למוד תורה כל שהיא, מבלי לתת להן סם שכנגד כל שהוא לעומת מגמותיה של ההשכלה-למחצה המודרנית שהיתה עוינת ליהדות מסוגה של 'אשת חיל'".

התוצאה היתה כמובן הרסנית, וההתפרקות במשך דור אחד הוכיחה בעליל, באיזו מידה חוסנה של היהדות הייתה מושתתת דווקא על נשיה הצדקניות.

שניים היו חידושיה של היהדות החרדית מיסודו של הירש בשטח חינוך האישה. אחד הוא בתחום החינוך במובן המצומצם: בזמן שבת ישראל זוכה להשכלה כללית מקיפה ומעמיקה ולומדת להכיר את נכסי התרבות האנושית, היא חייבת להכיר הכרה יסודית ונבונה את מקורות היהדות, את ספרי המקרא, להיות בקיאה באותם תחומי המצוות וההלכה, אשר היא פעילה בהם, אך מעל לכל, החינוך חייב לתת לה השקפת עולם יהודית מבוססת ומקיפה, באשר רק זו תחסן אותה במאבקה הרוחני נגד דעות זרות ותעצב את אישיותה לשלמות ההרמונית.

אך החידוש בתפיסתו של הירש הוא אינו רק בהדגשת חובת למוד התורה ומצוות של הבנות, אלא בעצוב דמות האשה היהודית כמחנכת, כדמות בעלת עצמאיות המחשבה והרגש בתוך מסגרת המשפחה ואף במסגרת הציבוריות היהודית. עוד זמן רב לפני שיצר את מערכת החינוך שלו בפרנקפורט שהכילה בתוכה בית ספר תיכון לבנות אשר הפך לדוגמה לדומים לו בגרמניה והרחק מעבר לגבולותיה הוסיף בשער יצירתו הספרותית המקיפה הראשונה: "חורב מסות על מצוות ישראל בגולה" (תקצ"ז) את התוספת:

 "בראש וראשונה בשביל צעירי ישראל ובתולותיה בעל ההגות"

 כבר עמדו על תוספת אופיינית זו, אך פרט מעניין לא פחות יתגלה לעינינו, אך נפתח את שער התרגום העברי של הספר שחובר ע"י משה שמואל אראנזאהן וי"ל בוילנא בשנים תרנ"ג-תרנ"ה עם הסכמתו הנלהבת של ר' יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל. בשער זה חסרה תת-כותרת המשייכת את הספר גם לבנות ישראל. לא העז המתרגם כנראה להפגין את שויון האיש והאשה בהבנת יסודות היהדות.

וכך אנו קוראים בפרק 75 494) של ספר הדן במצוות למוד התורה: (סעיף "בנות ישראל - לא פחותן-מן הבנים - תרכושנה את ידיעת התורה שבכתב ואת המצוות המוטלות עליהן בחייהן כבת וכנערה, כאם וכעקרת הבית. לעתים קרובות כבר בעבר הצילו בנות ישראל את חיי הרוח ואת הטהרה בישראל. אף גאולת מצרים נזקפה לזכותן של הנשים; ושוב עלולין להתחדש ולהשתקם ברוח והחיים בישראל בהשראתן של נערות ואמהות צדקניות".

בנקל ניתן לעמוד על ההדגש האקטואלי אשר בו הירש מטעים את חובת למוד התורה של האשה מתוך אמונתו הלוהטת בתפקיד שהיא עשויה למלא בתהליך שיקום ההריסות אשר גלי ההתנכרות בתורת ישראל בעקבות ההתבוללות וההתפרקות מן החיים הדתיים הציפו בהם את בית ישראל. ברמתן הרוחנית והנפשית של נשי ישראל וידיעותיהן בתורה תלויה לדעתו תחיית היהדות החרדית אשר הוא היה מחוללה בגרמניה.

כאמור, היה חדושו המכריע של הירש בהעמדתו את האשה היהודית כדמות מרכזית בחינוך. תפנית זו באה בשעה שהמשפחה היהודית הייתה זקוקה לה. היא באה על סף התפוררות המשפחה המסורתית הפטריארכלית בעקבות שינויים מכריעים בחברה המודרנית. יותר ויותר נשמט תפקיד המחנך בבית מידי האב, אשר השתלבותו במערכת הכלכלה המודרנית חייבו המצאותו מחוץ לבית לא רק בשעות העבודה אלא תבעו את השתתפותו במסגרות חברתיות שונות מחוץ לבית גם בשעות הפנאי. את סתימת הפרצה שנפערה במחיצות שהגנו על הבית היהודי קבלה על עצמה האם, האשה היהודיה. ואכן היא מוכשרת לכך! הערכה גבוהה זו של האשה עוברת בכתבי הירש כחוט השני.

"כי מאיש לוקחה זאת; השם 'אשה' אין פרושו, אפוא, תלות האשה מן האיש, אלא שויונם, זיקתם ההדדית של שניהם, חלוקת התפקיד האחד והאחיד של האדם על שני המינים"

(פרושו לבראשית ב' כ"ג).

 אך נועז הרבה יותר הוא הסברו של הירש של הכלל שבהלכה: 'מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות':

"טעם פטורן אינו יכול להיות בכך שהתורה לא מצאה אותן לראויות למצוות אלה : קרוב לוודאי הוא שהחוק הא-להי לא חייב את הנשים לקיים את כל המצוות האלה , מפני שלא חשב את החוב להכרחי בשביל האשה. כל המצוות שהזמן גרמן מטרתן בזה להחזיר לתודעתנו ולהכרתנו - מזמן לזמן ולעתים מזומנות - אמתות, דעות, עיקרים והחלטות מסוימים וזאת ע"י פעולות סמליות מסוימות לשם שחזורם וחזוקם מחדש. החוק האל-הי מניח אצל נשינו מדה גדולה יותר של התלהבות ונאמנות ליעודן בעבודת ה' והעדר הסכנה הצפויה ליעוד זה ע"י נסיונות בחיים ופתויים בעסקן היום-יומית. משום כך לא מצא לנחוץ לחייב אותן באותן המצוות אשר כל מטרתן היא לזרז את הגברים בזמנים קבועים לנאמנות ליעודם ולהזהירם מכשלונות במלוי תפקיד זה" (פירוש לויקרא כ"ג מ"ד).

פטור האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן אינו נובע, אפוא, מנחיתותה או מחולשתה של האשה, משעבודה לחובותיה כלפי בעלה וביתה, אדרבא סימן הוא שנעלה היא בטבעה ובאופייה מעל לגבר, ואגב ריחוקה מטרדות העבודה המקצועית מחוץ לבית נכונה יותר לעבודת ה', נתונה פחות להסיח הדעת ממנה מאשר בעלה. משום כך היא איננה זקוקה לאותו שפע של אמצעי זרוז ודרבון בעבודת ה' אשר בלעדיהם היה הגבר מתרשל בה אגב עיסוקיו וטרדותיו הרבים בחיי יום-יום. לעניינו לא חשוב הוא, אם הסבר זה הוא ה"פשט", אם הוא תואם את מה שנאמר כנמוק על ידי פוסקים ומסבירים שקדמו להירש, אם כי מענין שדעה דומה הושמעה כבר על ידי המהר"ל מפראג בדרוש על התורה, ד"ה שוב אמר כה תאמר חשוב הוא שהשקפה זו שימשה כאן כמנוף בעל עוצמה רבה לשינוי הערכת האשה כדמות דתית ומחנכת.

מסתו של הירש - במסגרת "השיחות החנוכיות" בכתב-העת "ישורון" - 'כה תאמר לבית יעקב' - תפקיד האשה בחינוך נותנת ביטוי עקרוני להשקפתו זו של הירש. נקודת המוצא הוא המדרש בשמות רבא העונה על השאלה מדוע באה פנייתו של ה' לפני מתן התורה בראשונה אל הנשים ("בית יעקב") בשתי תשובות: "שהן מזדרזות במצוות" או "דבר אחר כדי שיהיו מנהיגות את בניהן לתורה". לא ההוראה העיונית בתורה נדרשת מאמהותינו אלא ההדרכה וההנהגה מעשית ושיפיחו בבניהם הרגשות, השקפות ודעת כאלה שלאורן ילמדו אלה לראות בלימוד ובקיום מצוות התורה את תפקיד חייהם.

"לשמוע בקול ה' ולשמור את בריתו - זאת צריך ילדך, אם יהודיה, ללמוד קודם כל ממך, כך את תנהיגי אותו אל התורה, כל ספק בדבר עתיד ילדיך ימצא את פתרונו, אם את תשקיפי עליו מנקודת מבט יעודם - להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

מי יהיה-כך שואל הירש - יהיה יותר מסוגל להרחיק כל שקר וכזב, כל זוהמה וכל שפלות מליבות ילדינו ולחנכם בדבור, ועל ידי דוגמה, ועל ידי הקניית הרגלים רצויים מן האשה היהודיה, אשר כל מהותה טהרה, אשר בידיה נמסרה משום כך השמירה על כשרות הבית ועל טהרת חיי המשפחה, וכל מקום שבו היא נמצאת הוא מקום קדוש. ושוב בא כאן הסיום בעל המשמעות האקטואלית: גם כיום - כמו בעת מתן תורה - תלויה תקוות עם ישראל בראש וראשונה בנשיו, תלמדנה הן את רוח שליחותן הקדושה עד תומה!

 

ואם בית הספר החרדי לבנות הגביל את מקצועות הלימוד מתוך התחשבות עם הלכה ומנהג וצמצם את למוד התורה שבע"פ, הרי במסגרת חוגי השתלמות ובעיקר בתנועות הנוער הדתיות ניתן אפשרויות רחבות יותר, ורמתו הגבוהה של החינוך לבהירות ההשקפה בתנועות הנוער הדתיות בגרמניה נגרמה לא במעט ע"י הרצינות והעידון שנסכו לאוירת קבוצות אלה ע"י החברות והמדריכות, שהיו לעתים לדוגמאות מזהירות לחבריהן.

אין פלא, אפוא, שדרך חינוך חדשה זו פעלה והשפיעה הרחק מעבר לגבולות יהדות גרמניה. כאן יכלה יהדות זו לתרום תרומה נכבדת ליהדות מזרח אירופה החרדית שהזניחה את החינוך הדתי של בנותיה: מערכת בתי הספר "בית יעקב" נוצרה ביודעין כדוגמת בתי הספר הדתיים לבנות בגרמניה. שרה שנירר שהכירה את כתבי ש. ר. הירש בשהותה כפליטה בוינה במלחמת העולם הראשונה, הודתה בעובדה זו בפה מלא. עוזריה הראשונים היו מחנכים ומחנכות מבין חרדי גרמניה, נציין רק את הד"ר ש. דויטשלנדר ז"ל והגב' יהודית גרינפלד-רוזנבוים תב"ל, וכותב הטורים האלה זוכר את בקוריה התכופים בבית הספר התיכון מיסודו של הירש בפרנקפורט ע"נ מיין. הצלחה זו של יהדות גרמניה בחינוך הבת הדתית לשומרת מצוות ובעלת הכרה דתית מתוך מזיגה הרמונית עם עמידתה בעולם בן ימינו הוכרה הכרה כללית ע"י גדולי ישראל במזרח אירופה. אציין כאן את מה שמביא הרב ד"ר משה אויערבך מפי רמ"מ עפשטיין זצ"ל:

"בחינוך הבנות אתם הצלחתם".

אך גם החינוך הדתי הלאומי בארץ ישראל ובמדינת ישראל נוצר-וכאן לא רק חינוך הבנות- בהשפעת החינוך של "תורה עם דרך ארץ" של הירש. כאן היו הבעיות חמורות יותר, משום שהמשימות היו רחבות ומסובכות יותר. מערכת חינוך זה פנתה אל שכבות רחבות יותר, ולא תמיד יכלה לעמוד על עצוב אוירת הבית הדתי אשר בתוכן פועלת האם כדמות מרכזית - סיבות חברתיות וכלכליות פעלו את פעולתן ומנעו מן האם - שאף היא עובדת לעתים קרובות עבודה מקצועית מחוץ לבית - להתחנך ולהתמסר לאותו התפקיד כמחנכת ולהפך לאותה הדמות המרכזית בחינוך כפי שהירש חזה אותה.

שלוחה אחרונה - ומכובדת ביותר - של השקפותיו החינוכיות של הירש היא דמות האישה בהתיישבות הדתית על כל פלגיה וצורותיה. החוליה המקשרת היו כאן - כאמור - תנועות הנוער החלוציות הדתיות, ואם בנקודות ההתישבות הדתית לא תתואר פעולה חינוכית ותרבותית בלי השתתפותן המפעילה והפעילה של חברות במשק ובנות הדור השני - החל מהשתתפותן של הבנות הצעירות בתפילת הציבור אף בימות החול ועד תרומתן הנכבדת לרמת שעורי התורה על כל צורותיהן, הרי הוגשם גם כאן - כמו בשטחים רבים אחרים - בתנאי חברה מעולים ומשובחים אידיאל יהודי שעוצב על רקע חברתי ותרבותי שונה בנכר, אך השתרש כאן וזכה כך לתחיה ולפריחה חדשה.