לחץ כאן לתצוגת הדפסה

אחיתופל הגילוני וחושי הארכי

מחבר: ישעיהו הדרי

שמואל ב' יז
אחיתופל הגילוני וחושי הארכי

ייחודה של ההשקפה הישראלית על דבר המלוכה בא לידי ביטוי אף במעמד שרי המלך ותפקידיהם. במלכויות ארצות הקדם - פרט לממלכת פרס - אין המקרא מזכיר משרה של יועץ המלך, אולי משום שהמלך נחשב כעליון על כל נתיניו בתכונותיו ובתבונתו.

 
אף בלעם מוזמן על ידי בלק מלך מואב לקלל ולא לייעץ, והוא בלבד אומר למלך (במדבר כ"ד 14) "לכה איעצך אשר יעשה", וכנגד זה אומר מיכה (בפרק ו'  5)  - "מה יעץ בלק מלך מואב", רק למלך זכות העצה, כי הוא מקור החכמה ולו בלבד עצה ותושייה.
 
לעומת זאת אנו מוצאים בישראל מעמד מכובד ועצמאי של יועץ המלך. כך באיוב המשווה את המלך ליועצים (ג', יד): "עם מלכים ויועצי-ארץ", כן במיכה: "המלך אין בך, אם יועצך אבד", (ד', א), וכן דברי הימים ב' (כ"ה טו): "הליועץ המלך נתנוך". תואר זה של יועץ למלך נושא אחיתופל הגילוני, כך מכנה אותו הכתוב בדברי הימים (כ"ז לג): "ואחיתופל יועץ למלך" ובשמ"ב (ט"ו יב): "אחיתופל הגילוני יועץ דוד".
 
מתוך מקורות אלו לא מתברר אל-נכון מה היה מעמד זה בחצר המלוכה: האם נשא אופי רשמי כאחד מנושאי התפקידים בפמליית המלך, או שהיה זה תואר כבוד וידידות בלבד. על כל פנים העולה מתוך הכתובים, שהשפעתו של אחיתופל הייתה רבה הן בחוגי בית המלוכה והן בין ההמונים: "ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש בדבר האלהים, כן כל-עצת אחיתפל גם לדוד, גם לאבשלום" (ט"ז כג).
 
פרופ' שמואל ייבין משער שאחיתופל היה בן לאחת המשפחות הזרות שנשארו בירושלים מימי היבוסי, אולם קשה להלום השערה זו בהתאם לכתוב בשמ"ב כ"ג לד. שם נמנה אליעם בן אחיתופל הגילוני כאחד מגיבורי דוד, ואליעם זה הוא אביה של בת-שבע אם שלמה כנזכר בשמ"ב י"א ג: "בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי".
 
קירבה משפחתית זו בין אחיתופל אבי-אביה של בת שבע לבין דוד המלך הנושא את נכדתו נדרשת לשתי פנים: יש המשערים שבשביל קירבה זו נתעלה אחיתופל למשרת היועץ, רד"ק לעומת זאת מעלה את הסברה, כי במרד אבשלום מצא אחיתופל שעת כושר להינקם מדוד על החרפה שהמיט על משפחתו במעשה בת שבע. יששכר יעקבסון מסביר בעקבות רד"ק את השימוש בראש פרק י"ז בשורת פעלים בגוף ראשון: ואבוא עליו, והחרדתי, והכיתי... נרמזת כאן הטינה האישית של אחיתופל נגד דוד.
 
חכמים ראשונים ראו במעשה אחיתופל כוונה עמוקה עוד יותר. יועץ המלך ראה עצמו כשר למלוכה יותר מאשר המלך עצמו; אם המלך נזקק לעצתו ולהדרכתו מדוע לא יעשה הוא עצמו מלך ומנהיג? "ולכך נעשה יועץ לאבשלום כדי שתשוב המלוכה מדוד לאבשלום ובין כך וכך יתגלגל הדבר ותשוב המלוכה אליו" (ילק"ש שמואל קנ"א).
 
הצטרפותו של אחיתופל למרד אבשלום החרידה את דוד יותר מכל. לא מצינו את דוד מתפלל עם פרוץ המרד, אף לא בעת בריחתו מהעיר, במעלה הזיתים עולה דוד עלה ובכה אבל אינו נושא תפילה, כאילו הוא נושא את כאבו ואסונו בדממה של קבלת דין והשלמה עם הגזרה. רק משמגיעה אליו השמועה, כי אחיתופל בקושרים עם אבשלום, נקרעת דממת הכאב ודוד מתפרץ בתפילה: "סכל נא את עצת אחיתופל, ה'" (ט"ו לא), כי אם עצת אחיתופל כאשר ישאל איש בדבר האלוהים, אין אחר מלבד האלוהים יכול להפר עצה זו. ואף על פי כן אין דוד מסתפק בתפילה גרידה, עיקר תכניותיו מכוונות לסכל את עצת אחיתופל. לצורך זה הוא מגייס את חושי הארכי. חושי נושא את התואר "רע המלך", וברשימות שרי דוד בדב"ה א' מופיע מיד לאחר אחיתופל (כ"ז לג). "ואחיתופל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך". תואר זה מופיע אף במל"א ד' ה: "וזבוד בן-נתן כהן רעה המלך", ואף אבשלום קורא בעקצנות לחושי רעה המלך, "זה חסדך את רעך, למה לא הלכת את רעך?"
 
במחקר החדש גילה טיברגר, כי במצרים היה פקיד גבוה הנקרא "רע המלך". נראה ששתי דרגות אלו: "יועץ המלך" ו"רע המלך" קרובות היו זו לזו, ואף אבשלום, אם כי בתחילה הוא מהסס, הרי הוא מצרף לבסוף את חושי לחבר יועציו.
 
צרוף זה חותך את גורל מרד אבשלום. מבחינה צבאית הייתה עצת אחיתופל הישרה והנכונה, אלא שה' צווה להפר את עצת אחיתופל הטובה. אלמלא זאת, הרי שבדרך הטבע צריכה הייתה להתקבל עצת אחיתופל. כך מתפרשת גם העובדה שהשליחים משנים את דבר חושי. חושי צווה לאמור: "כזאת וכזאת יעץ אחיתופל, כזאת וכזאת יעצתי אני". הם לעומת זאת מוסרים לדוד רק "ככה יעץ עליכם אחיתופל" כאילו בטוחים הם שתתקבל עצת אחיתופל ואין כל ערך לעצת חושי.
 
אחיתופל החכם רואה את הנולד, דחיית עצתו סוף משמעה - ניצחון דוד וכשלון המרד, והוא - הראשון בנופלים, ולכן מיהר לביתו ואיבד את עצמו לדעת בחניקה, לאחר שציווה על ביתו.
 
על חושי אין אנו שומעים דבר לאחר מות אבשלום, יש לשער שזכה לגמול נאות על שירותו, ואפשר שבנו הוא בענא הנזכר במל"א ד' 16 כנציב המלך שלמה באשר ובעלות.