לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד?

מחבר: יוסף סגל

דברים כז' / יהושע ח'

סיני, גיליון כ"ט, כרך נ"ו

תקציר: המחבר מציג חמש שיטות שעלו בדיון ביחס בין המקורות שהתייחסו למעמד גריזים ועיבל המתוארים בדברים כז' וביהושע ח'.

מעמד הר גריזים והר עיבל כיצד?

"אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי. וענו הלווים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם" (דברים כז, יב-יד).

 

"וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושפטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכוהנים הלווים נשאי ארון ברית ה' כגר כאזרח חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צווה משה עבד ה' לברך את העם ישראל בראשונה" (יהושע ח, לג).

 

אם עמדו שבטי ישראל למעלה על ההרים ואם עמדו למטה; והלווים, אם היו למעלה, ככתוב בתורה, או למטה, ככתוב ביהושע, וכיצד מיישבים את הכתובים שלא יהיו מכחישים זה את זה - נחלקו חכמי ישראל בדבר.

 

רש"י על התורה אומר פשוט:

"ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה לראש הר עיבל והכוהנים והלווים והארון למטה באמצע".

פירושו זה לקוח ממשנה סוטה ז, ה, והמשנה ממשיכה:

"הכוהנים מקיפין את הארון והלווים את הכוהנים וכל ישראל מכאן ומכאן (רש"י ורע"ב: "על ההרים")... הפכו (רש"י: "הלווים") פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה.... ואלו ואלו עונין אמן. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה... ואלו ואלו עונין אמן".

המשנה נותנת כאן תיאור ציורי, אבל היא מתעלמת מן השוני שבין הלשון בתורה ובין הלשון ביהושע. כאן נאמר: 'על הר גריזים', וכאן: 'אל מול הר גריזים'. ועוד: היאך היו הלווים עם הכוהנים והארון למטה באמצע בשעה שהם נכללים בין השבטים העומדים למעלה?

 

אי לכך נציג זה לעומת זה כל המקורות הדנים בסוגיה זו בתוספתא, בבבלי ובירושלמי.

א. תוספתא סוטה ח, ז:

"ר' אליעזר בן יעקב אומר, אי אפשר לומר לוי למטה, שכבר נאמר לוי למעלה; ואי אפשר לומר לוי למעלה, שכבר נאמר לוי למטה. אמור מעתה, זקני כהונה ולוויה למטה ושאר למעלה. רבי אומר: הראוין לשרת עומדין למטה ושאין ראוין לשרת עומדין למעלה."

ב. בבבלי סוטה לז, א:

"תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר לוי למטה, שכבר נאמר למעלה, ואי אפשר לומר למעלה, שכבר נאמר למטה, הא כיצד? זקני כהונה ולוויה למטה, והשאר למעלה; רבי יאשיה אומר: כל הראוי לשרת - למטה, והשאר למעלה; רבי אומר: אלו ואלו למטה הן עומדים."

ג. ירושלמי סוטה פ"ז, ה"ד:

"תני, רבי אומר: א"א לומר לוי למעלן, שכבר נאמר... אמור מעתה: זקני כהונה ולוי' למטן ושאר כל השבט למעלן. ר' שמעון אומר: א"א לומר לוי למעלן... אומר מעתה: הראוי לשרת למטה ושאר כל השבט למעלה. ר' שמעון אומר: 'שמעון ולוי', מה שמעון כולו למעלה אף לוי כולו למעלה. מה מקיים הדין תנייה 'נגד הכוהנים הלווים'? כיי דאמר ריב"ל: בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכוהנים לוויים וזה אחד מהם: 'והכוהנים הלווים בני צדוק'" (יחזקאל מד, טו).

לפנינו שלוש נוסחאות בסוגיה אחת ומתעוררת בעניין זה כמה שאלות:

 

א. בתוספתא ובבבלי התנא קמא הוא ר' אליעזר בן יעקב, ובירושלמי הוא רבי.

ב. קשיא דרבי שבבבלי אדרבי שבירושלמי. בבבלי הוא אומר: "אלו ואלו למטה הן עומדים" ובירושלמי הוא אומר כדעת ראב"י.

ג. בירושלמי "ר' שמעון אומר", שאינו לא בתוספתא ולא בבבלי. ולא עוד, אלא שהוא בא  פעמיים בזה אחר זה, דבר לא מובן ולא שכיח בש"ס. ולמרבה התמיהה הוא סותר עצמו מניה וביה.

 

מפרשי הירושלמי, פני משה, הרידב"ז וקרבן העדה, עוברים על זה בשתיקה. עד שמצאתי, בס"ד, בהגהות הגר"א על התוספתא ובמנחת ביכורים שם וכהרף עין הותרו כל השאלות כאחת והכל על מקומו בא בשלום.

 

הגר"א גורס בתוספתא במקום "רבי אומר: הראוין לשרת" - ר' יאשיה. כמו בברייתא שבבבלי והוא מוסיף: "רבי אומר: אלו ואלו למטה הן עומדין", שוב מן הבבלי. מתוך ההנחה הידועה ומקובלת, שנוסח הברייתות בתלמוד בבלי הוא יותר מדויק מבשאר ספרים.

 

אי-לזאת נראה להציע בדרך של דימוי מילתא למילתא תיקון באותה מתכונת של הגר"א גם לברייתא המוקשה דירושלמי ולהתאים אותה אל חברותיה, כלהלן: תני, ר' אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר לוי למעלן... ולא "רבי אומר". ובמקום "ר' שמעון (הראשון)... הראוי לשרת", נגרוס: ר' יאשיה, באורח זהה למפורש בברייתא שבבבלי ולאחר התיקון של הגר"א גם בתוספתא. ונשאר רק ר' שמעון (השני) הנזכר רק בברייתא דירושלמי בלבד, וזה אשר עשו התוס' בהביאן אותו בסוטה שם, ד"ה אי אפשר ותרמו בכך את חלקם לבנין שלם של כל הברייתות וזיהוי גמור ביניהן.

 

ונמצאנו למדים כי בעניין מעמד הר גריזים ועיבל קיימות חמש דעות בחז"ל:

א. הכוהנים והלווים למטה וכל ישראל למטה (משנה סוטה לב, א ורש"י על התורה);

ב. זקני כהונה ולוויה למטה ושאר כל השבט למעלה (ר' אליעזר בן יעקב בסוטה לז, א  ובתוספתא שם ח, ז);

 ג. כל הראוי לשרת (לוי מבן ל' עד נ') למטה ושאינו ראוי לשרת למעלה (ר' יאשיה שם);

 ד. שבט לוי כולו למעלה. ומה שכתוב "וענו הלווים" אינם אלא כוהנים וכד"ר יהושע ב"ל  (ר' מעון בירושלמי ובתוס' שם);

 ה. אלו ואלו למטה הן עומדין (דעת רבי בברייתא שם לז, א) ו'על' פירושו - "בסמוך", כמו  שהגמרא מסבירה שם.