עשות משפט ואהבת חסד
מחבר: יהודה איזנברג
מיכה ו
שיחות בספר מיכה
בשלשה פסוקים מתאר מיכה את הדרישה מן האדם. שני פסוקים מעמידים שאלה: מה רוצה האל מן האדם. והפסוק השלישי נותן תשובה קצרה. בשיחה זו נעסוק בתשובה שנותן מיכה לשאלה "מה ה' דורש ממך".
מיכה פרק ו'
ו. "במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה:"
ז. "הירצה ה' באלפי אילים, ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי:"
ח. "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך: כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך:"
האל אינו רוצה את רכושו של האדם. אף לא את ילדיו. הוא רוצה יותר מזה. הוא רוצה את האדם עצמו.
מה כולל הפסוק "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך"?
רד"ק מיכה פרק ו'
עשות משפט - יכלול כל המצות שבין אדם לחברו, כמו נזקי ממון ודברים אחרים, גם העריות בכלל, שנאמר "את משפטי תעשו" וכתיב אחריו "ערות אביך וערות אמך" וגו': ואהבת חסד - הוא גמילות חסדים, ויעשה יותר מן הראוי לו: והצנע לכת עם אלהיך - הוא יחוד האל יתברך ואהבתו בכל לבבו ובכל נפשו. ואמר "והצנע" כי הדבר הזה מסור ללב, והוא דבר צניעות. ויונתן תרגם: "והוי צנוע להלכא בדחלתא דה'" [=היה צנוע ללכת ביראת ה'] ורז"ל פירשו כי "עשות משפט" אלו הדינים, "אהבת חסד" זו גמילות חסדים, "והצנע לכת עם אלהיך" - זה הוצאת המת והכנסת כלה. הרי דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותם בצנעה, אמרה תורה והצנע לכת, דברים שדרכן לעשותם בצנעה, על אחת כמה וכמה.
שלשת היסודות עליהם מציב מיכה את עבודת האלהים, הם אלה:
1.משפט - כל המצוות שבין אדם לחברו, ואיסורי עריות בכללם, שהרי יש בהם פגיעה בבן הזוג.
2.חסד - השלב שמעל המשפט: עשייה לפנים משורת הדין.
3.צניעות - להיות אמיתי בדברים הנעשים בלב פנימה: אהבת ה' ויראתו.
יש כאן פירוש נוסף למונח צניעות. עליך לא רק להסתיר את מעשיך הטובים, לא רק להימנע מלבלוט ולהימנע מלהרשים אחרים. יתירה מזו: כאשר אתה עם עצמך, בסתר מחשבותיך ובחשכת הרהוריך הכמוסים, גם אז תהיה אתה: תהיה נאמן לעקרונות חייך, אהב את ה' וירא אותו.
ורד"ק מביא פירוש נוסף, פירושם של חז"ל ליסוד השלישי של מיכה: והצנע לכת עם אלהיך - מפרשים חז"ל:
זה הוצאת המת והכנסת כלה.
הרי דברים ק"ו: ומה דברים שאין דרכן לעשותם בצנעה, אמרה תורה והצנע לכת, דברים שדרכן לעשותם בצנעה, על אחת כמה וכמה
כיצד קשורים הוצאת המת והכנסת כלה למושג "הצנע לכת"? רש"י מפרש את הקשר פירוש טכני, וכה דבריו:
רש"י מסכת מכות דף כ"ד עמוד א'
זו הוצאת המת והכנסת הכלה - דכתיב בהו "לכת": טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה (קהלת ז', ב').
הביטוי "לכת" מופיע בספר קהלת בהקשר של בית אבל ובית משתה. ולכן מפרש רש"י, הבינו חז"ל את "הצנע לכת" במשמעות בית אבל ובית משתה.
אני מבקש להציע פירוש נוסף לקשר זה שבין צניעות להכנסת כלה והלווית המת. ידועים דברי רב חנן במסכת כתובות דף ח' עמוד ב'
אמר רב חנן בר רב: הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו, אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה - נהפך עליו לרעה.
הנה, קשר רב חנן את הכנסת כלה לצניעות במובנה היפה: הכלה נכנסת לחופה, והכל שמחים אתה. היא מתחילה חיים חדשים, והיא מתחילה גם מערכת של קשר גופני, מיני, עם בן זוגה. והשמחה של חתן וכלה תעסוק בכל הנושאים של הזוג, ותתעלם מצד זה של הקשר שביניהם.
וכך הלוויית המת. הולך האדם לבית עולמו, והוא עטור מעשים טובים ומעשים רעים, ידידים ושונאים, בעלי ברית ומתנגדים. והכל יוצאים להלוויית המת, ולרגע נשכחים כל מעשיו הרעים, נשכחת איבתם של שונאיו. הכל זוכרים את טובו, את ישרו, את חסדיו. קבלנו, אפוא, משמעות חדשה למושג "צניעות". צניעות, לפי פירוש חז"ל בדרך שאנו מבקשים להציע כאן, היא היכולת להצניע את המבט, להגביל את המחשבה, לעדן את היחס לסובב, ולתחום אותו בגבולות צרים, אנושיים, מתחשבים ומבינים.
ומה ה' דורש ממך? כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך.