לחץ כאן לתצוגת הדפסה

חטא המרגלים - עיון בפרשת שלח

מחבר: יהודה איזנברג

במדבר יג
תוכן המאמר:
דברי משה
תשובת המרגלים הראשונה
תשובת המרגלים השניה
עיון בדברי המרגלים


חטא המרגלים - עיון בפרשת שלח

דברי משה  

 

הוראות ברורות ומפורשות נתן משה למרגלים. חמש הוראות ריגול ומעשה אחד (פסוקים – 18 - 20):

1. הארץ - וראיתם את הארץ מה היא 2

2. העם - ואת העם היושב עליה -

______ החזק הוא הרפה.

______ המעט הוא אם רב.

3. הארץ - ומה הארץ אשר הוא יושב בה

1.       _______ הטובה היא אם רעה.

4. הערים - ומה הערים אשר הוא יושב בהנה

          1________ הבמחנים אם במבצרים.

5. הארץ - ומה הארץ -

1._______השמנה היא אם רזה.

2._______ היש בה עץ אם אין.

6. הארץ - והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ.

 

אם נמיין את שאלותיו לפי התשובות הצפויות נראה כי התכוון לקבל 4 תשובות חיוביות, לשאלות המתיחסות לארץ, ושתי תשובות קשות - המתיחסות לעם ולערים. משה סידר את השאלות כך שהתשובות הקשות תהיינה מבולעות בין התשובות הטובות, ולא תורגשנה. הוא חיכה לסדר תשובות זה: חיובי - שלילי - חיובי - שלילי - חיובי – חיובי.

את דברי המרגלים רצה לחתום בכך שהעם יראה את טוב הארץ ופירותיה, וכך יחקק בלבו שבחה של ארץ ישראל. 

 

המרגלים השיבו שתי תשובות:

1. אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל (פסוקים  26 -29, 31)

2. אל בני ישראל (פסוקים  32 – 33) 

 

 

תשובת המרגלים הראשונה  

המרגלים שיבשו את סדר השאלות ששאל משה. סדר תשובתם היה זה:

1. באנו את הארץ אשר שלחתנו                              לשאלה 1

2. וגם זבת חלב ודבש היא                           לשאלה 5

3. וזה פריה                                              לשאלה 6 

4. אפס כי עז העם היושב בארץ                               לשאלה 2

5. והערים בצורות גדולות מאד                      לשאלה 4 

6. וגם ילדי הענק ראינו שם                          לשאלה 2  

7. עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמורי

יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן    לשאלה 2 

8. לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו     לשאלה 2 

 

 

סדר התשובות: סתמי - חיובי - חיובי - שלילי - שלילי - שלילי - שלילי - שלילי

הווה אומר: את השאלות על טוב הארץ, שאלות שפיזר משה בין יתר השאלות - ריכזו המרגלים בתחילת דבריהם.

אם נשווה את פירוט שאלותיו של משה ביחס לארץ לפירוט תשובותיהם, נראה דבר מעניין: 

 

משה

המרגלים

1. וראיתם את הארץ מה היא.

1.באנו אל הארץ אשר שלחתנו

2. ומה הארץ אשר הוא יושב בה

הטובה אם רעה

 

3. ומה הארץ-

1. השמנה אם רזה

2.היש בה עץ אם אין

 

2. וגם זבת חלב ודבש היא

3. והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ

3. וזה פריה

 

מתוך ארבע שאלות על טוב הארץ השיבו המרגלים על שלוש שאלות בלבד.

לשאלה הראשונה, השיבו תשובה סתמית, חסרת משמעות. "באנו אל הארץ אשר שלחתנו" - אין במילים אלה מאומה על שבח ארץ ישראל.

לשאלה השניה על טוב הארץ (שאלה 3) לא השיבו בתחילה כלל. מאוחר יותר היו שתי תשובות לשאלה, תשובת המרגלים, ותשובת יהושע וכלב.

ניכר בשתי התשובות כי קשורות הן זו בזו:

"הארץ אשר עברנו בה לתור אותה - ארץ אוכלת יושביה היא" (יג, 32).

"הארץ אשר עברנו בה לתור אותה - טובה הארץ מאוד מאוד" (יד, 7).

דברי יהושע וכלב דומים לדברי המרגלים. הם מצטטים את תחילת דברי המרגלים, ובאמצע המשפט הם משנים את תוכנו. וכדברי חז"ל (מובאים ברש"י יג, 30) "צווח (כלב) ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, ומתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר: והלא קרע לנו את הים, והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו".

לשאלה השלישית על טוב הארץ (שאלה 5) השיבו תשובה למחצה. הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" - היה ביטוי שגור ושחוק כבר בדור המדבר, ובמקרה אחד שימש גם כינוי לארץ ... מצרים! כבדברי דתן ואבירם: "למה העליתנו מארץ זבת חלב ודבש - להמיתנו במדבר" (טז, 13).

על השאלה הרביעית (מספר 6) השיבו תשובה שקצרה ממנה אי אפשר היה להשיב: "וזה פריה".

 

נשים לב: שש מלים דברו המרגלים בשבח הארץ, "זבת חלב ודבש היא - וזה פריה", וזאת בתשובה לארבע שאלות מפורטות. כה מדויק הניסוח! כה קצר! "כל ארבעים יום היו מחשבים מה להשיב דבר, כדי שיהיו דבריהם נמשכים באזני העם" (פסיקתא).

ומאידך: אם נשווה את פירוט שאלות משה בדבר אנשי הארץ ועריה, נבחין בתופעה הפוכה לחלוטין: 

 

משה

המרגלים

2. ואת העם היושב עליה

1. חזק אם רפה

2.המעט הוא אם רב

4. עז העם היושב עליה

6. וגם ילידי הענק ראינו שם.

7.עמלק יוב בארץ הנגב והחתי

והיבוסי והאמורי יושב בהר

והכנעני יושב על הים ועל הירדן

8. לא נוכל לעלות

4. ומה הערים אשר הוא יושב בהנה

הבמחנים אם במבצרים.

5. הערים בצורות גדולות מאד.

 

בשאלות אלה עובר כל כובד הדיבור לצד המרגלים. אין הם מקצרים עוד, אינם חוסכים במילים. תשובותיהם ארוכות ומפורטות ומבהילות.

 

לתשובה הארוכה של המרגלים בתיאור יושבי הארץ (תשובה 7) יש "הסכמה" מפי ה' - וניכר בהסכמה זו כי מרה היא: "והעמלקי והכנעני יושב בעמק - מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף" (יד, 25). תוצאת האמון בתיאור המבהיל: סיבוב ארץ אדום, ועיכוב הכניסה לארץ.  

 

תשובת המרגלים השניה  

כאשר מדברים המרגלים אל בני ישראל שלא בנוכחות משה, הם מתיחסים אך ורק לשאלות 2 ו- 3 אמנם בשאלה "הטובה היא אם רעה" - חיכה משה לתשובה חיובית, אך המרגלים כלל לא השיבו על השאלה. רק שלא בנוכחות משה השיבו המרגלים לשאלה, וכאן העזו גם לשקר. נשווה גם כאן את שאלות משה לתשובותיהם: 

משה

המרגלים

2. ואת העם היושב עליה

החזק הוא הרפה

המעט הוא אם רב

10. כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות ושם ראינו את הנפילים בני הענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם.

3. ומה ארץ אשר הוא יושב בה

הטובה היא אם רעה.

9.הארץ אשר עברנו לתור אותה – ארץ אוכלת יושביה  היא.

 

 

 

וגם כאן, ארוכה ומפורטת ומבהילה "תשובתם" לענין העם, ואילו את השקר על טוב הארץ הם מבליעים בקצרה, כאילו לא חיכו לכך שהעם יאמין בדברים אלה.

ובאמת, העם לא האמין לתשובה על טוב הארץ. כאשר מתלונן העם בפני משה "ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת" - מעלה הוא את הנימוק של חוזק בני הארץ - "לנפול בחרב", ואינו משתמש כלל בנימוק שהארץ רעה ועל כן לא כדאי לעלות אליה.

שלב זה של השיחה לא הגיע לאזניו של משה. גם העם וגם המרגלים פחדו לספר לו שקרים אלה. ואכן, שעה שמשה מוכיח את דור הבנים על חטא המרגלים מצטט הוא את דבריהם ואומר "וישיבו אותנו דבר, טובה הארץ..." (דברים א, 25). וגם העם הרוגן באהליו, לדברי משה, פוחד מ"עם גדול ורב ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות בשמים, וגם בני ענקים...", אך אין העם פוחד מהארץ האוכלת יושביה. כי פחד זה לא הגיע לאזני משה.  

 

 

עיון בדברי המרגלים  

וישובו מתוך הארץ מקץ ארבעים יום (25)

פסיקתא

(א) כל ארבעים יום היו מחשבים מה להשיב דבר כדי שיהיו דבריהם נמשכים באזני העם.

 

ילקוט הראובני

(ב) כשבאו המרגלים ראו שישראל עוסקים בהלכות חלה. אמרו להם: לארץ ישראל אין אתם נכנסים, ואתם עוסקים בהלכות חלה?!

 

 

וילכו ויבואו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ (26).

 

מדרש רבא

 (ג) וילכו ויבואו אל משה ואל אהרון ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ ... אפס כי עז העם ... כך דרכם של מספרי לשון הרע - פותחים בטובה ומשלימין ברעה. "עמלק יושב בארץ הנגב" מה ראו לפתוח בעמלק? משל לתינוק שסרח ולקה ברצועה וכשמבקשין להפחידו מזכירין לו הרצועה שלקה בו. כך היה עמלק רצועה רעה לישראל.

 

אברבנאל

וילכו ויבואו ... ואל כל עדת ישראל

(ד) משה שלח אותם וציוה אותם שלא ישיבו הדברים ממה שראו אלא אליו, הנה המה לא עשו כן כי כאשר שבו מתור הארץ התפרסמו לעין כל ובאו אל אוהל משה והקהילו שם את אהרון ואת כל העדה כדי שישמעו כולם דבריהם. וכמו שציוה יהושע למרגלים אשר שלח חרש לאמור שיחרישו צאתם ובואם, אבל אלו פרסמו סתריהם.

 

שאלה 1

המדרשים רואים בתשובת המרגלים פרי תכנון מדויק. כיצד?

 

שאלה 2

אברבנאל מוצא חטא במעשיהם עוד לפני החילם לענות. איזה חטא? ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה (27) ויספרו לו -

מלבי"ם

 (ה) הוסיפו גם דברים אחרים דרך הסיפור, והיה הסיפור רק למשה לבדו, שזה נוגע רק לשר הצבא.

 

שאלה 3

על סמך מה הגיע מלבי"ם לפירושו? השווה: "וישיבו אותם" - "ויספרו לו".

 

שאלה 4

מהם "הדברים האחרים"?

 

שאלה 5

האם מסכים מלבי"ם עם אברבנאל (מקור ד)?

אל הארץ אשר שלחתנו -

 

אברבנאל

(ו) ולא אמרו "אשר ה' אלוקינו נותן לנו", ולא "אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו". לפי שהיה דעתם שלא יזכו במתנה ההיא ולא יירשו את הארץ.

 

שאלה 6

לדברי המרגלים, מי שלחם לארץ?

 

שאלה 7

עיין בפרק יד, 3. האם העם מסכימים אתם?

 

שאלה 8

עיין דברים א, 25, ציטוט דבריהם בפי משה: "הארץ אשר ה' אלקנו נותן לנו". התוכל להסביר את השינוי?

וגם זבת חלב ודבש היא -

הכתב והקבלה

 (ז) שימוש "ו" במילה "וגם " במקום מילת "ואם" , כמו "ואמרתם במה בזינו", "ואמרתם במה גאלנוך" ועוד, שכולם מתרגמים "ואם תימרון", וכן כאן, "וגם" פירושו "ואם גם" וטעמו: אף שהארץ זבת חלב ודבש - אפס כי עז העם, יגיעתנו תהיה לריק. והסתכל שמשתי מילות אלה: "וגם"; "אפס" - נתעורר כלב שכוונתם לרעה ולכן השתדל להשתיקם.

 

שאלה 9

החלף את המילה "וגם" במילים אחרות השוות לה מבחינת תוכנן לפי בעל "הכתב והקבלה"! אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם (28)

אפס כי עז העם -

רמב"ן

(ח) אבל רשעם במילה "אפס", שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין ... והנה אמרו לו שהארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש, והפרי טוב - אבל אי אפשר לבוא אליהם.

 

מלבי"ם

(ט) הוסיפו סיפור לומר: אולם אליה וקוץ בה, ויש לנו לספר מענין שלא נשלחנו עליו, אבל זה שולל כל הטוב שראינו. כי עז העם, "עז" מורה שקשה לכבשם בין מצד הערים שהן בצורות, בין מצד גבוריהם היוצאים בראשיהם שהם ילידי הענק.

 

עקדת יצחק

(י) שיעורו: באנו אל הארץ, וגם זבת חלב ... ומצדדים אלו טוב לנו לבוא שמה, אפס כי עז העם ... והערים בצורות ... ולזה לא נוכל לעלות. ולזאת הסיבה חטאו מאוד השומעים מהם. הליועצים נתנום להם?! משל לאדם האומר לשלוחו בא נא אל בית התגר וראה לי שם טלית אחת שישנה בידו, והסתכל בטוב צמרה ופשתה, בארכה וברחבה במראיתה ומחירה והשב לי דבר, כי חפץ אני לקנותה. והיה אם יבוא איש זה ויאמר ראיתיה, והנה צמרה נקי והיא ארוכה ורחבה ומראיתה ירקרק ומחירה אלף זהובים - הנה הטיב בשליחותו, אמנם אם יאמר ראיתיה והנה טובה היא ורחבה וצמרה נקי אבל מראיתה ירקרק ומחירה גדול שהוא אלף זהובים - הנה הוא יוצא מכלל שליח ונכנס לכלל יועץ.

ומהמין הזה עצמו הרשיעו במה שהחליפו החוזק שאמר להם משה "החזק הוא הרפה" בעזות באמרם "אפס כי עז העם". כי העזות זולת החוזק כוונו בו כי היו אנשיהם עזים ומרי נפש שפגיעתם רעה.  

 

שאלה 10

הבחן מה חטאם בדברים אלה לפי מלבי"ם ורמב"ן ומה חטאם לפי בעל "עקדת יצחק".

 

שאלה 11

נסח מחדש את דברי המרגלים כך שלא יהיה בהם פגם לפי רמב"ן.

 

שאלה 12

נסח מחדש את דברי המרגלים כך שלא יהא בהם פגם לפי "עקדת יצחק".

כי עז העם -

אברבנאל

(יא) משה שאל מהם על העם החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב. והם השיבו לשתיהן יחד: כי עז העם. ועז הוא יותר מחזק, והוא כולל הריבוי בכמות והחוזק הנמרץ באיכות, ולכן יכונה בו יתברך עזי וזמרת י-ה ... והנה הכנענים לא היו כל כך תקיפים ונוראים במעשיהם וגבורתם, ולמה כינו אותם בעוז?

 

שאלה 13

לאילו שאלות השיבו במילים "כי עז העם" לפי אברבנאל, ולאילו לפי בעל "עקדת יצחק" (מקור י)?

 

והערים בצורות גדולות מאד -

אברבנאל

(יב) וכן אמרם והערים בצורות גדולות - מורה שהיו טובות ויפות ומבוצרות. אבל בכיבוש הארץ לא תמצא הדבר כן, כי יריחו לבדו היא נשגבה, כי לא ימצאו ערים גדולות שיהיו בצורות בנקיקי הסלעים, כי אם בבקעה ובארץ משור. והנה הם קבצו שני הדברים הסותרים: ערים בצורות וגדולות מאד.

 

וגם ילידי הענק -

אברבנאל

 (יג) אמרם וגם ילידי הענק - כאילו מלאה הארץ מהם. וזה היה כזב גמור, כי הם לא מצאו ולא ראו אלא 3 ילידים מהם, אחימן ששי ותלמי, שהיו בחברון ולא היו ענקים אחרים בכל הארץ.

 

 (יד) ... והשיבו על מה שנצטוו, והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות, ,כי יש להם להשיב דברי אמת לשולחם, כי כן ציוה אותם: "החזק הוא הרפה, הבמחנים אם במבצרים".

... ועל כל פנים היו צריכים להשיבו כל מה שציווה אותם, ומה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות, וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?!

... ודע כי "מוציא דיבה" הוא כסיל, אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא "מביא דיבה", שנאמר "ויבא יוסף, את דבתם רעה אל אביהם".

 

שאלה 14

 

עיין ברמב"ן לפרק יד, 37, ומקור כט להלן. סכם את מחלוקת רמב"ן ואברבנאל, אם דבר המרגלים היה אמת או שקר, ואחר כך עיין בקטעים הבאים.

דברים ג, - 3-5

 (טו) ... ויתן ה' אלקינו בידינו גם את עוג מלך הבשן ... ונלכוד את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן. כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח, לבד מערי הפרזי הרבה מאד.

 

דברים ט, - 1-2

(טז) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים, עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתייצב לפני בני ענק.

 

דברי כלב ליהושע, יהושע יד

 (יז) ... בן ארבעים שנה אנוכי בשלוח משה עבד ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ, ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי. ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנוכי מלאתי אחר ה' אלקי ... ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה' ביום ההוא, כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם, וערים גדולות בצורות, אולי ה' אותי והורשתים כאשר דבר ה'.

 

שאלה 15

האם הפסוקים המובאים עוזרים להבנת מחלוקת רמב"ן ואברבנאל?

 

שאלה 16

איך תוכל ליישב את הפסוקים?

עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן (29)

רמב"ן

 (יח) לרמוז אין שם רוח לבוא בארץ משם, כי כולם גבורים.

 

מלבי"ם

 (יט) עמלק יושב בארץ הנגב, ואם נרצה להכנס בצד צפון, שם ההר שיושב החתי והיבוסי והאמורי, ואם נרצה להכנס בצד מזרח או מצד מערב, הכנעני יושב על הים במערב ועל יד הירדן במזרח.

 

שאלה 17

השוה גם את דברי מדרש רבה מקור ג. האם יש בתשובת המרגלים תשובה לשאלת משה "ואת העם היושב עליה" או תשובה מגמתית? הוכח מסדר המילים בפסוק! ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה (30)

 

ויהס כלב את העם אל משה

מלבי"ם

(כ) כלב ראה שעל ידי זה יתהווה צעקה בין העם ורצה להשתיק אותם. וייחד גם דבורו אל משה כמו רעיו שדברו זאת אל משה, אבל כוונתו היתה להשתיק את העם, ואמר כגומר את דברי חבריו, שבכל זאת, הגם שעז העם, עלה נעלה... הגם שהם גבורים - יכול נוכל לה.

 

משך חכמה

(כא) הם היו מתפחדים מפני ששמעו מאלדד ומידד "משה מת ויהושע מכניס" וראו כי משה לא מחה בהם ולא גער בם, וייראו להכנס בארץ מבצר ולהלחם בעמלק, אשר כבר נכשלו בו,ומה עוד בלי משה, הלא יפלו כולם לפי חרב! ולכן השתיק כלב את העם במה שיחסו את כל המופתים אל משה, ואמר: עלה נעלה בעצמנו בלא משה, כי אין משה סיבה אצל השם להנהגה הנסית, רק האומה הישראלית בעצמה היא הראויה להשגחה האלקית הפרטית, וזה "כי יכול נוכל לה". והוא שאמר "ויהס כלב את העם אל משה" - במה שמייחסים את הכל אל משה...

 

אברבנאל

(כב) וראה כלב שהיה רוצה משה לדבר אליהם ולחזקם בה' כדרך המנהיג השלם, ושהם היו כל כך צועקים ומתלוננים שלא היו נוטים אזן לשמוע דבריו, השתיק העם אל משה - רוצה לומר שישמע דברי משה.

 

שאלה 18

מהם המילים ה"מיותרות" בפסוק שגרמו לכך שהפרשנים יתנו ארבעה הסברים שונים לו?

 

שאלה 19

איך מסביר כל אחד מהפרשנים את המילים הנ"ל?

 

שאלה 20

מהו הקשר, לפי פירוש ה"משך חכמה", לנבואת אלדד ומידד ולפחד ישראל להכנס לארץ? כמה זמן היה בין שני מאורעות אלה?

 

שאלה 21

איך פירש רש"י את הקושי שבפסוק?

עלה נעלה וירשנו אותה

אברבנאל

(כג) אין הדבר כן (כדברי המרגלים) כי אנחנו חזקים מהם ... בכוחנו ובגבורתנו נכבוש את הארץ. והנה כלב לא רצה לזכור יכולת ה' ונפלאותיו כי זה ראוי למשה לומר אותו. והוא כלב היה שמה להגיד ענין הארץ לא להגיד יכולת ה' ונפלאותיו.

 

שאלה 22

כלב קבע לעצמו תחום שבו התבקש לחוות את דעתו. מה היה בתחום זה, ומה לא?

 

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו (31) לא נוכל לעלות אל העם -

רבינו בחיי 

(כד) לא אמרו לא נוכל לבוא אל הערים. דרך גוזמא ודיבה אמרו כן, כי אפילו לעם אם יצאו אלינו בשדה לא נוכל לעלות אליהם ולהילחם בם, אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאוד ...

 

 

שאלה 23

מהו הקושי בפסוק אותו רצה רבינו בחיי ליישב?

ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות (32).

מלבי"ם

(כה) דיבור המרגלים ותשובת כלב הכל היה אל משה ... כי מה שנוגע לענין הכיבוש שייך לשר הצבא ... והם ידעו שמשה ישיב להם כי הכיבוש לא יהיה בדרך מלחמה רק יהיה נסי, כמו שאמר בדברים (א, 29) "לא תערצון ... ה' אלקיכם הוא ילחם לכם" ובזה לא יכלו לכפור, ובפרט שיהושע וכלב הכחישום. ולכן התחכמו להוציא דיבה על הארץ בדבר שנשלחו אליו, והוא בטובת הארץ עצמה.

 

ארץ אוכלת יושביה היא

מלבי"ם

 (כו) מרוב החום וחריפות המזג לא יתקיימו בה אנשים פשוטים, רק אנשים עצומים וחזקי הגוף, וכל האנשים הפשוטים תאכל אותם הארץ ... ולכן כל האנשים אשר ראינו בתוכה הם רק אנשי מידות, גבהי קומה חזקי הגוף, שרק הם מתקיימים שם, ואנשים כבני ישראל לא יוכלו להתקיים בה.

 

רמב"ן

(כז) ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מידות, יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסרי הכח. אבל דיבת המרגלים לאמור כי הארץ ההיא חזקת האויר כבדת הטבע, ומימיה ופרותיה עבים וכבדים ויגדלו גדול רב מאוד, ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינוניים זולתי הענקים ואנשי מידות שהם בעלי כוח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם ולכן תגדל אנשים גדולים מאוד ותמית שאר בני אדם כולם, כמנהג במאכלים הגסים.

 

שאלה 24

מה ההבדל בין פירוש המלבי"ם לפירוש הרמב"ן?

 

שאלה 25

את אחת מהנחות המלבי"ם אין רמב"ן יכול לקבל. מהי?