לחץ כאן לתצוגת הדפסה

יג מדות שבמזמור קג בתהילים

הודפס ללא ההערות

מחבר: ישעיה נבנצל

תהילים קג , תהילים קד, שמות כ, שמות לג-לד

סיני, גיליון ק"ג, 1989

תקציר: כותב המאמר מסביר כיצד אנו מוצאים במזמור קג שבתהילים את יג המידות. חלק מהמידות מובאות במפורש, חלקן במהופך וחלקן ברמז בלבד.

מילות מפתח: תהילים קג; יג מידות.

יג מדות שבמזמור קג בתהילים

מזמורים קג, קד בתהילים, שניהם פותחים ומסיימים במילים: ברכי נפשי את ה', מזמור קד, המוכר לנו כשיר של יום של ראש חודש, עוסק בבריאת העולם הגשמי: המאורות, הים והיבשה, בעלי החיים, האדם.
 
מזמור קג עוסק ביסודו של העולם הרוחני: בסליחת עוונות:
 
ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו.
הסולח לכל - עונכי הרופא לכל תחלואיכי.
 
המזמור מבוסס על יג המידות. חלק מהן מובאות במפורש:
 
רחום וחנון ה' ארך אפיך ורב חסד.
 
אף הפתיחה שבפסוק הקודם מוכיחה התבססות זאת:
 
יודיע דרכיו למשה
השווה שמות לג יב:
הודיעני נא את דרכך.
 
ארבע המידות שנזכרו למעלה: רחום, חנון, ארך אפים, רב חסד, הן היחידות הנזכרות במפורש. נחפש עתה אם גם יתר המידות מנויות, ולו רק ברמז.
 
שמות לד:
 
נוצר חסד לאלפים.
 
תהילים קג:
 
חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.
 
המזמור מרחיק את מידת החסד: לא רק לאלפים אלא - מעולם ועד עולם.
 
שמות לד:
 
נשא עון ופשע וחטאה.
 
תהילים קג:
 
לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו. כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו.
 
המידה פקד עון אבות מובאת במזמורנו במהופך. המזמור משתמש בעשרת הדברות בכדי להפוך את המידה:
 
שמות לד:
 
פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים, על שלשים ועל רבעים.
 
שמות כ':
 
פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי. ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי.
 
תהילים קג:
 
וחס ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. לשמרי בריתו ולזכרי פקודיו לעשותם.
 
המידה הנזכרת ב- י"ג המידות לחומרה בלבד, מובאת בעשרת הדברות לחומרה וגם לטובה, ובמזמורנו - רק לטובה. כך משתמש המזמור במקור נוסף, עשרת הדברות, ע"מ להפוך את המידה לטובה.
 
השמות המפורשים אשר ב- י"ג המידות, אינם מופיעים בצורה מפורשת במזמור, אך יתכן שאפשר למוצאם ברמז:
ה' ה' –
 
ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו.
 
בגמרא ראש השנה יז: ויעבר ה על פניו ויקרא - אמר ר' יוחנן, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה.
 
מזמור קג תואם את דברי ר' יוחנן, ומשתמש ב- י"ג מידות לבסס עניין סליחת עוונות. וגם למדרש שבהמשך יש רמז במזמור:
 
ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו - קודם שיחטא האדם.
ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, הסלח לכל עונכי - לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה.
 
המידה א-ל מובאת במזמור במהופך: לא. המידה היא מידת האלימות, מידת הדין. ואילו במזמור קג:
 
לא לנצח יריב ולא לעולם יטור. לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו.
 
מידת "אמת" אינה נזכרת במזמור במפורש. מידה זו ניתנת להתבאר בשתי פנים: כמידת הדייקנות בדין, או - מלשון אמונה - כהרחבה של מידת החסד. מידת הדייקנות בדין מוזכרת למשל בתהילים י"ט, י: משפט ה' אמת, צדקו יחדיו. וכשפוגעת באדם מידת הדין, הוא מברך: ברוך דיין האמת.
 
אך כשמידת האמת דבוקה למידת החסד, פירושה: שומר אמונתו בראשית מ"ז, כט: ועשית עמדי חסד ואמת.
 
על כן בשביל לדבוק את האמת לחסד, שלא תעמוד לבדה כמידת הדין, בוחר מזמורנו לומר (יא): כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו, ואת ההשלמה נמצא במזמור קי"ז, ב: כי גבר עלינו חסדו, ואמת ה' לעולם הללוי-ה. וכך יוצאת מידת אמת כשהיא נרמזת בתוך הביטוי: גבר חסדו.
 
מידת ונקה לא ינקה, עניינה הוא: החטא נשמר; אין הוא בטל לגמרי. עניין זה מרומז במזמורנו: כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו. הרחיק - ולא ביטל. אך הרחיק - כרחוק מזרח ממערב.
 
בסיכום, יש במזמור מידות המובאות במפורש, יש מידות המובאות במהופך, ויתר המידות מובאות במרומז בלבד. כל המידות שעניינן רחמים - מובאות במפורש או ברמז ברור. והמידות שעניינן דין - מובאות אם במהופך, ואם ברמז רחוק, תוך מתן משמעות שכולה רחמים.
 
חיבור מזמור קג עם מזמור קד אשר עניינו בריאת העולם (ואף מרובים בו הביטויים החופפים לביטויים מתוך פרשת בראשית) בא אם כן לומר שמידת הרחמים והסליחה קדמה לבריאת העולם.
 
אם מזמור קג עניינו שלוש עשרה המידות, אשר נאמרו למשה ביום הכיפורים הראשון, ואשר אנו מרבים לאמרן בכל יום כיפורים, לא ייפלא שמזמור זה נבחר כשיר של יום ליום הכיפורים. במסכת סופרים פרק יט הלכה ב: ובראש השנה אומר כל העמים תקעו כף. ביום הכיפורים ברכי נפשי וממעמקים קראתיך ה'. ואמנם יתכן שאין זה השיר שהלוויים אמרו בבית המקדש (כפי שמוכח לגבי ראש השנה, שהלוויים אמרו במוסף הרנינו אך אחרונים בחרו בו כשיר של יום וגם פרשו ברכי נפשי - מזמור קג (ולא קד). במזמור זה מוצא האדם נחמה ביום בו הוא חוזר וזוכר את כל חטאיו, מתודה עליהם, ושב בלב שלם: אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה.