ר' אברהם אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא[1]

פירוש התורה[2]

... הרביעית היא דרך סלולה לקדמונינו, היא הרשומה בתלמודינו, כי הם בנקודה בעצמה במרכז המעגל, היא האמת גם סביבה. ופעם יראו שהם בחוץ שפרשנותם מחוץ למעגל והסוד בקרבה, כי פעם יפרשו הכתוב כמשפטו על דרך פשוטו, ופעם ידרשו בו דרש לסוד עמוק או מפורש[3].

והנה אומַר כלל בתורה, גם בדברי המקרא גם במשנה, ובכל מסכתות ובכל ברַיְתות ומכילתות: שאם מצאנו באחד הנזכרים, דבר שיכחיש אחד משלשה דברים: (א) האחד שקול הדעת הישרה, או (ב) כתוב מכחיש אחר בדרך סברא, או (ג) יכחיש הקבלה הנגמרה גמורה, מסורה, אז נחשב לתקן הכל כפי יכֹלתינו: בדרך משל, או תוספות אות או מלה על דרך לשונינו. ואם לא נוכל לתקן אל האמת אל דרך האמת בהתאמה לכללים הנ"ל, נאמר כי זאת החכמה, ממנו מאתנו נעלמת, כי יד שכלנו קצרה, ודעת בני דורינו חסרה. והדבר שהלאנו שהתקשנו לפרשו יהיה כספר מונח ונעזב, וחלילה לנו לומר שהוא שקר וכזב. גם לא נאמין שהוא כמשמעו, רק נאמין כי הכותב זה הסוד, הוא ידעו אבל לא אנו. כי יש בדברי הקדמונים סודות, על דרך משלים וחידות, שלא יבינום כל השומעים, ולבעל המחקר יהיו נודעים.

ועתה אזכיר חידת אמת קושי אמיתי באגדה תלמודית, שתראה קשה, והוא מטעם זאת הפרשה והיא מהענין שאנו דנים בו. אמרו זכרם לברכה (פסחים נד.) כי שבעה דברים נבראו קודם העולם[4]. בית המקדש גם ישראל מכללם. והמקדש חלק מהארץ, גם ישראל חלק מתולדותיה, ואיך יעמוד בניינה לפני מוסדותיה? איך יעמוד הבנין ללא תשתית, כלומר לפני בריאת הארץ. וכאשר חפשתי מלת בריאה, הנה היא כמו גזרה, כאשר אפרש במלת (בראשית א, א) "בראשית ברא"[5]. והם גם הם אומרים[6] כי חמשה דברים עלו במחשבה להיות נוצרים, רק השנים עם הבורא בעלי סודו, והם תורתו וכסא כבודו. ואנשי התוּשיה התורה ראיות הם מביאים, כי החכמה עולם ראשון קודם לכל נמצאים. והתורה היא החכמה באמונה באמת, כי היא מקור כל תבונה צפונה. וככה אמר שלמה (משלי ח, כב) "ה' קנני ראשית דרכו". ושם כתוב כל מלה קדמונית להודיע שהיא ראשונית כל המלים הנרדפות ל'התחלה': "ראשית", "וקדם", ו"מאז", ו"מעולם", ו"מראש", ו"עד לא", ו"בטרם". ובדרך הדרש, כי נבראה קודם העולם יומיים, שהם שָנִים אַלְפַּים, כי דרשו (בראשית רבה ח, ב) "יום יום" (משלי ח, ל) כמו: "כי אלף שנים בעיניך כיום" (תהלים צ, ד). ואנחנו ידענו כי העתים והרגעים, מתגלגלים ונעים, והשָנים מחוברות מחדשים, החודש מימים כמו שלשים, ואם אין מאורות, אין שנים נספרות, רק הנה נעדרות. והדורש סָמַך על "שיתא אלפי שני הוו עלמא: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח" (סנהדרין צז.), ופירש כי "שני אלפים תהו", זהו "והארץ הייתה תהו ובהו" (בראשית א, ב). ודבר "כסא הכבוד" מפורש הוא, "נכון כסאך מאז" (תהלים צג, ב), "לרוכב בשמי שמי קדם" (תהלים סח, לד), והוא הגוף התקיף, וכל המקיפים מקיף כסא הכבוד התקיף מקיף כל הגלגלים. ואמרו זכרם לברכה (אבות ה, ט) "עשרה דברים נבראו בין השמשות". והטעם, כאילו התנה עם מעשי בראשית וגזר להיות אלה הנזכרים, בעבור שאין כל חדש תחת השמש, ובעבור שכתוב כי בסוף יום ששי כִּלָה כל המעשים. אמרו כי בסוף, שהוא סוף הששי ותחלת שביעי, גזר להיות ככה.

… ויש כתוב בתורה מכחיש כתוב אחר, כמו "לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ), והוא האמת בשקול הדעת, וכתוב אחר "ויראו את אלהי ישראל" (שמות כד, י), והדעת מודה, גם העין לעדה תעיד, כי איננה רואה רק המקרים שהם על גשם נוצרים הכל מעידים שעין רואה רק חומר או מקרים בחומר, והנה זאת המראה היא בדרך נבואה. וכתוב (דברים ט, ג) "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא", והלא ידענו, כי האש השם בראו, ואיך נביאו בשמו יקרְאוֹ איך נביאו משה יקרא לאלהים בשם אש? רק הטעם, כי ישחית מהרה, כמו אש בוערה ויש להבין הפסוק: כי ה' פועל כמו אש. וכמוהו שחסרה המלה 'כמו' "ועַיִר פרא כמו עַיִר פרא אדם יולד" (איוב יא, יב), ורבים ככה.

וככה נעשה אם מצאנו בדברי הקבלה דבר שיכחיש הכתוב, נבקש איזה מהם הוא האמת לבדו, ונתקן את השני העומד כנגדו, כי יש מקומות שידרשו בו קדמונינו לזכר ולאסמכתא בעלמא. והם ידעו הפשט, כי להם נתנה כל חכמה, כאשר דרשו (בבא בתרא קיא:) "וירש אותה" (במדבר כז, יא) שהאיש יורש את אשתו, כי הייתה קבלה גמורה בידם מפי הנביאים, ושמו זה הכתוב לזכר ולסימן לקוראים. ואין ספק כי פשט הכתוב הוא שהנחלה לשאֵר תנתן.

... גם נאמר בדברי המתרגם התורה בארמית תרגום אונקלוס, כמו "וברוח אפיך נערמו" (שמות טו, ח) שתרגמו כמו "וברוח פיך", ופשוטו שהוא כמו "ומרוח אפו יכלו" (איוב ד, ט). וככה "נערמו מים" (שמות, טו, ח) שהיא מגזרת "ערמת חטים" (שיר השירים ז, ג), והוא תרגמו "חכימו מיא" כמו "מפר מחשבות ערומים" (איוב ה, יב) ... וידענו כי דרך הפשט לא נעלמה ממנו, כי הקל שבקלים יֵדָעֵנו, רק תפש המתרגם דרך דרש, כי שבעים פנים לתורה.

פירוש התורה[7]

... הדרך הרביעית קרובה אל הנקודה, ורדפו אחריה אגוּדה רבים.

זאת דרך החכמים, בארצות יוונים ואדומים, שלא יביטו אל משקל מאזנים אל הדקדוק, רק יסמכו על דרש כ"לקח טוב" ר' טוביה ב"ר אלעזר המכונה "פסיקתא זוטרתא" ו"אור עיניים" ר' משה מקסטוריה. ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה יְיַגעוּנו לכתבם שנית אלה האחרונים?

ויש דרש הפך דרש דרשות חלוקות. ויש לו סוד ואיננו מפורש יש דרש שיש בו סוד שאיננו מפורש כדרש (בראשית רבה ח, ב) שהתורה קדמה אלפים שנה קודם העולם ... גם יש דרש להרויח להקל על נפש חלושה בהלכה קשה. ויש דרש מסברא ידועה תואמת רק שיטה מסויימת. ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה מקובלת על חכמים. גם יש דרש שהוא טוב לאחרים להמון העם, וידריך בדרך תבונה את הנערים, כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות, ובלילה רואה מפני שעיניו כהות, כדרש שהעולם נברא בבי"ת בעבור ברכה (ירושלמי חגיגה ב, א[8]) ... אשר מעט השכל בלבו, ואף כי וכל שכן אשר חכמת אלהים בקרבו, יוכל להוציא לחבר כעין מדרשים, וכלם כנגד הגוף הפשוט, הם כמלבושים כל המדרשים ביחס לפשט הם כמלבושים לגוף. וקדמונינו זכרם לברכה אמרו על ככה (שבת סג.) "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". דרש "בראשית" בתורה דרשו (בראשית רבה א, א) שהמלה "בראשית" רומזת לתורה, שנאמר (משלי ח, כב) "ה' קנני ראשית דרכו". אחֵר דרש אחר (במדרש כונן פרק ו): המלה "בראשית" רומזת שהעולם נברא על לויתן, שנאמר (איוב מ, יט) "הוא ראשית דרכי אל". אחֵר דרש אחר - העולם נברא שייראו מלפניו (על פי שבת לא:), כי כן כתיב (תהלים קיא, י) "ראשית חכמה יראת ה'". אחֵר דרש אחר - העולם נברא בעבור הבכורים, שנאמר (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך (בראשית רבתי א, א) ... וסוף דבר: אין לדרש סוף[9].

הקדמה למגילת איכה

אנשי אמת יבינו מדרשי קדמונינו הצדיקים

שהם נוסדים על קֹשְט אמת וביציקת מדע יצוקים

וכל דבריהם כזהב וככסף שבעתים מזוקקים.

אכן מדרשיהם על דרכים רבים נחלקים:

(א) מהם חידות וסודות ומשלים גבוהים עד שחקים.

(ב) ומהם להרויח להקל על לבות נלאות בפרקים עמוקים.

(ג) ומהם לאמן ללמד אמת ואמונה לנכשלים, ולמלאת הריקים מחכמה.

על כן ידמו לגופות טעמי הפסוקים הטעם - הפשט דומה לגוף,

והמדרשים כמלבושים בגוף דבקים.

מהם כמשי דקים, ומהם עבים כשׂקים.

ודרך הפשט הוא הגוף בדברים נבחרים ובחוקים,

וכן אמרו (שבת סג.) שהמקרא כפשוטו, והדברים עתיקים...

[1] ראב"ע - ר' אברהם בן מאיר למשפחת אבן עזרא, נולד בטודילה שבספרד בשנת 1089 למנינם, ונפטר, אולי בלונדון, בשנת 1164 למנינם.

[2] מקראות גדולות הכתר, רמת גן תשנ"ז. פירושי התורה לראב"ע, מהדורת אשר וייזר, ירושלים תשל"ו, הקדמה לתורה ספר בראשית, שיטה אחרת עמ' קלט - קמא. ומתוך חמשה חומשי תורה עם פירוש על אבן עזרא מחוקקי יהודה, ר' יהודה ליב קרינסקי, פיטרקוב תרס"ז.

[3] ראה דבריו בהמשך "ודבר 'כסא הכבוד' מפורש הוא, 'נכון כסאך מאז' (תהלים צג, ב)".

[4] פסחים נד. "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח". מדרש התורה לר' תנחומה (מתוך קטעי מדרשים - גניזה (מאן) ב עמוד לג "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, תשובה, כסא כבוד, ישראל, שמו שלמשיח, גן עדן, וגיהנם".

[5] ר"א אבן עזרא בראשית שיטה אחרת "ויברא אלהים את האדם (בראשית א, כז), ויברא אלהים את התנינים בראשית א, כא). והנה מצאנו 'ואם בריאה יברא ה'' (במדבר טז, ל), שהוא כמו גזרה שגזר".

[6] לפנינו בבראשית רבה א, ד "ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, התורה וכסא הכבוד נבראו ... האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות".

[7] הנ"ל מהדורת ר"א וייזר, ירושלים תשל"ו, עמ' ז-ט.

[8] כל זה בהבנה הפשוטה, אבל ברור לראב"ע שבמדרשי חז"ל יש גם סוד עמוק.

[9] למרות כן "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" כאמור לעיל.