אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

ר' דוד קמחי




 
ר' דוד קמחי[1]
פירוש לנביאים[2]
 
... ואני רואה לפרש הֵנָה מעשה האוב לפי מה שנמצא כתוב בו. אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין סה:) "'בעל אוב' - זה המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו. 'ידעוני' - זה המניח עצם חיה ששמה ידוע בפיו, ומדבר דברים העתידים". ופירוש 'מבין הפרקים' שמשמיע קול נמוך מבין פרקי אבריו ומתחת שחיו, על ידי מעשים שעושה שמקיש בזרועיו... 'הנשאל בגלגלת' גם הוא יקרא 'אוב', ופירוש, שיש עמו גלגלת של אבן שֹהַם או של זכוכית זכה, ועושה מעשים עד שידמה שיוצא קול נמוך, וידמה לו באותו הקול שואל ומשיב. כן פירשו הגאונים ז"ל ... וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה, וכולם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזבים ודברי התול. אבל יש מהם אומרים, כי לא דבר שמואל עם שאול, וחס ושלום, לא עלה שמואל מקברו ולא דבר, אבל האשה עשתה הכל ברמאות. כי מיד הכירה כי שאול הוא, אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה, אמרה (שמואל א' כח, יב) "למה רמיתני ואתה שאול". ודרך בעלת אוב להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו בלשון נמוך, וכאשר בא שאול לדרוש מאתה וראתה אותו נבהל, וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה וכל ישראל היו בפחד גדול, וידעה מה שעשה שאול שהרג כהני ה', שמה בפי המגיד הדברים הנאמרים בפרשה.
 
 ומה שאמר (שמואל א' כח, טו) "ויאמר שמואל אל שאול" - על מחשבת שאול, כי היה חושב כי שמואל היה המדבר לו. ומה שאמר (שמואל א' כח, יח) "ולא עשית חרון אפו בעמלק" - ידוע היה דבר זה, כי מאותה שעה אמר לו שמואל (שמואל א' טו, כו) "וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל". ומה שאמר (שמואל א' כח, יז) "לרעך לדוד" - ידוע היה זה בכל ישראל כי דוד נמשח למלך. ומה שאמר (שמואל א' כח, יט) "ומחר אתה ובניך עמי" - מדרך סברא אמרה זה, זהו פירוש רב שמואל בן חפני ז"ל גאון. ואמר: אף על פי שמשמעות דברי רבותינו ז"ל בתלמוד (סנהדרין סה:), כי אמת היה הדבר[3] שהחייתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל[4]. אבל רבינו סעדיה ורבינו האי הגאונים ז"ל אמרו: אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות, וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב, אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את הקורות העתידות לבא עליו. והאשה לא ידעה בכל אלה, על כן נבהלה, כמו שנאמר (שמואל א' כח, יב) "ותזעק בקול גדול". ואשר אמרה האשה (שמואל א' כח, יא) "את מי אעלה לך" - דברי התולים הם, כי דעתה היה לעשות כמנהגה, אלה דבריהם. ויש לתמוה לדברי הגאונים האלה: אם הקב"ה החיה את שמואל כדי לספר לשאול הקורות הבאות עליו, למה לא אמר לו על ידי חלומות או על ידי אורים או על ידי הנביאים, אלא על ידי אשה בעלת אוב?
 

[1] רד"ק - ר' דוד קמחי, נולד בנרבונה שבפרובנס סמוך לשנת 1160 למנינם, ונפטר שם בשנת 1235 למנינם.
 
[2] מקראות גדולות הכתר, מהדורת מנחם כהן, ירושלים תשנ"ג, שמואל א' כח, כד.
 
[3] סנהדרין סה: "תא שמע: (שמואל א' כח, יג) 'ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים מן הארץ', מאי לאו דמשתעי כי אורחיה [האם לא מדובר שם שהמת מדבר כדרכו]? - לא, דיתיב בין הפרקים ומשתעי [שיושב בין הפרקים של בעל האוב ומדבר]".
 
[4] למרות שלכאורה חז"ל מפרשים את מעשה בעלת האוב כפשוטו, כיוון שהשכל מכחיש אפשרות זו, צריך לומר שגם חז"ל התכוונו לומר שהדבר היה רק למראית עין.
 

כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן.