אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף פח

ז' בתי דינים – [סגולת מספר שבעה] - אגדות ב' 130

ז' בתי דינים - תורה תמימה, דברים ד, כה (ס"ק מט)

אומללה יולדת השבעה – [על מי מדובר בפסוק זה] – מהרש"א

הושע בן אלה, ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל – [מה זכותו המיוחדת] – מהרש"א ד"ה עליו עלה שלמנאסר

אותן שנים שלא עלו לרגל – [צ"ע למה לא נענשו על חטא ע"ז? אלא שם היו צדיקים שלא עבדו ע"ז. אבל מניעת עלייה לרגל, בזה חטאו גם צדיקים שבהם. ועוד על שאלתו של "עיון יעקב", הרי בתענית ל ע"ב אמרו שקבעו חז"ל שמחה בביטול הפרדסאות, וכאן אמרו שנענשו ישראל על כך? עונה "בן יהוידע" על כך] - בן יהוידע

צדיק הוא ה', וישקוד על הרעה – [ב' שנים נחשבו לגבול, וכאילו שייכים לעצם הדבר] - נצח 121 (תחילת פרק כד); אגדות ב' 130; גור אריה, דברים ד, כה

צדיק הוא ה', וישקוד על הרעה - מהרש"א על סנהדרין לח ע"א ד"ה לונושנתם

צדיק הוא ה', וישקוד על הרעה - תורה תמימה, דברים ד, כה (ס"ק נא)

צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שהגלה גלות צדקיה ועדיין גלות יכניה קיימת – [זאת מפני שצדקיה עצמו היה צדיק, למרות שדורו רשעים. וע"י אלו שגלו עם יכניה וכבר היו בבבל, יחזרו רשעים הגולים החדשים בתשובה] – מהרש"א ד"ה שהגלה

"והחרש והמסגר אלף" (מל"ב כד, טז) חרש שבשעה שפותחין נעשו הכל כחרשין, מסגר כיון שסוגרין שוב אינן פותחין, וכמה? אלף – [פשוטו של מקרא מדובר באומנים. אבל דרשו חז"ל כי בהמשך הפסוק כתוב "הכל גבורים עושי מלחמה", ואין כן דרכם של אומנים. אלא מדובר במלחמתה של תורה] – מהרש"א

שהקדים שתי שנים ל"ונושנתם" – [חשבון השנים] – מהרש"א

דף פח ע"ב

לפניהם, לא לפני ערכאות ולא לפני הדיוטות – [ביאור באריכות] - גור אריה, שמות כא, א (מהד' מכון ירושלים, פסקאות ה-ז)

דף צ

אפילו מצא אחרת נאה הימנה - ספר חסידים, פסקא ש"פ

אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו וכו' "אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך" (משלי ג, כט) – [דרשו מלת "תחרוש" לשוןחרש ושתיקה, כלומר שמסתיר ממנה] – מהרש"א

שזבוב נופל לתוך כוסו – [ביאור הנמשל] – מהרש"א

"והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד, ב) הכתוב קראו "אחר" – [כ היה צ"ל "שני" וכמו שהמשיך "בעלה הראשון"] – מהרש"א

והיא חברתך ואשת בריתך – ["חברתך", בעולם הנשמות טרם נולדת (זהר ח"ג מג ע"ב) "ואשת בריתך" בגוף בעוה"ז] - בניהו

מזבח מוריד דמעות – [כי המזבח הוא חיבור בין ה' וישראל. וישראל נקראו אשה להקב"ה. בכיה היא לשון הפסד] - אגדות ב' 130

המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד דמעות – [כי לכל יש תמורה. אפילו אם בנים מתים ח"ו כמו אצל איוב, הוסיף לו ה' אחר כך בכפליים. אבל לאשת נעורים אין שום תמורה] – מהרש"א על סנהדרין כב ע"א ד"ה כאילו חרב בית המקדש בימיו

מזבח מוריד דמעות – [היחס בין ה' וישראל הוא כמו איש ואשה. ואם האיש האנושי שומר יחס ראוי וחביב לאשתו, למרות שאינה עושה רצונו, גם הקב"ה ישמור יחס ראוי וחביב לעם ישראל למרות שאינם עושים רצונו. לכן הגמרא הביאה בענין זה שני פסוקים, האחד אודות יחס ה' לאומה, והשני לענין יחס אדם פרטי לאשתו. כי איש ואשה ושלום ביניהם, שם קודש י"ה שורה ביניהם (סוטה יז ע"א רש"י ד"ה שכינה ביניהם). כי אות י' נמצאת במלת "איש", ואות ה' במלת "אשה". ואם שכינה תסתלק, נשארו אותיות אש ואש. ולכן באהבת ה' לישראל כתוב "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה" (שיר השירים ח, ו). לומר "אז חיבתן שלימה לפני המקום כחיבור איש ואשה. ועל כן אמר אם אתם בוגדים באשת נעורים ובזווג ראשון, כסות דמעה את המזבח אשר בו נכבה אש של אהבה המחבר איש ואשה. ועל זה אמר 'כי העיד ה' בינך ובין אשת נעוריך' דהיינו שם י-ה שהיא עדות לישראל שבטי י-ה, ומחבר אש של איש ואשה. ולזה אמר 'והיא חברתך' שלא תהיה אש אוכלתם"] – מהרש"א, חידושי הלכות, סוף מסכת גיטין

מזבח מוריד דמעות – [איזה קשר יש בין האשה והמזבח?] - בן יהוידע

מזבח מוריד דמעות – [הסניגור נהפך לקטיגור] – מאירי על סנהדרין כב ע"א

מזבח מוריד דמעות - שו"ת הר"ן, ט"ו

מזבח מוריד דמעות – [מזבח הוא דיבוק בין ה' וישראל עמו, כמו דיבוק האיש והאשה] - אגדות ג' 142

מזבח מוריד דמעות – מהרש"א על סנהדרין כב ע"א

מזבח מוריד דמעות – [כי יש כאן דוגמא לכנסת ישראל, שה' כביכול יכול לגרש את ישראל, וכן כתב "ערוך לנר"] - עיון יעקב על סנהדרין כב ע"א

מזבח מוריד דמעות - תורת חיים על סנהדרין כב ע"א

מזבח מוריד דמעות - תוספת ברכה, בראשית ב, יח

מזבח מוריד דמעות - מרגליות הים על סנהדרין כב ע"א