מקורות לפרק

דף סה

לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו –

דף סז

לויתן דג טהור הוא – [צ"ע כלום יאכיל הקב"ה לצדיקים דבר טמא? ומה הצורך לחז"ל להודיענו? אלא לא ידעו איזה סוג בריה היא, והודיעו שהוא סוג של דג] – מהרש"א

לויתן - לב אריה

דף עז

כל דבר שיש בו משום רפואה אינו מדרכי האמורי - ספר חסידים, תנח

כל דבר שיש בו משום רפואה אינו מדרכי האמורי - מהרי"ק סי' פח

כל דבר שיש בו משום רפואה אינו מדרכי האמורי - שו"ת רדב"ז ללשונות הרמב"ם, קנג

דף עח ע"א

סוקרו בסיקרא כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעי רחמי עילויה כדתניא "וטמא טמא יקרא" (ויקרא יג, מה) צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים. וכן מי שאירע לו דבר צריך הודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים – [מכאן ביקורת על מנהג קצת בזמנינו כי כאשר ח"ו יארע מחלה מסוכנת, אינם מודיעים לאחרים. כי חושבים שע"י הסתרת הדברים קל יותר להפוך את הגזירה. זה אולי נכון ביום הראשון בלבד, כמאמר חז"ל: "רבא יומא קדמאה דחליש אמר להון לא תיגלו לאיניש, דלא לתרע מזליה. מכאן ואילך אמר להון פוקו ואכריזו בשוקא, דכל דסני לי ליחדי לי וכתיב 'בנפול אויבך אל תשמח וגו' (פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו' (משלי כד, טז-יז). ודרחים לי ליבעי עלי רחמי" (נדרים מ ע"א). ואדרבה, השונאים ישמחו על צרתו וזה עצמו יבטל הגזירה הרעה]