אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף מד

משתינים בפני רבים - גליון ר"י עמדין על עירובין, על דברי הרא"ש שם (דף 49) פרק ד'

שמואל איצטריך ליה בשבתא דרגלא, נגדו ליה גלימא, אתא לקמיה דאבוה אמר ליה אתן לך ד' מאה זוזי וזיל אהדר עובדא – [לא שאמר לו להשתין בפני רבים, אלא שידרוש ברבים שטעה בזה, ומהדין מותר להשתין גם בלי מחיצה. ומפני הבושה שיודה ברבים שטעה, יתן לו ד' מאה זוז] – בן יהוידע

אתן לך ד' מאה זוזי וזיל אהדר עובדא – [נ"ל המלקט שלא היה שמואל חייב בזה מדין כבוד אב, כי אינו משרת לגופו של אביו בזה. ומה שאינו נוגע למאכיל ומשקה, מלביש ומכסה וכו' אין הבן חייב (כמשמע ברמ"א בשו"ע יו"ד סוף סי' רמ). לכן ניסה אביו לשדל אותו בממון לעבור בזיון זה]

חמתיך קאתיא, א"ל באודנה – [דלא כפירוש רש"י יש לפרש שאפילו לא יעמוד רחוק ממנה והיא תשמע את קול הקילוח, ג"כ לא ימנע] – בניהו; מקור ברוך, למחבר "תורה תמימה", ח"א עמ' 164 ע"פ ברכות סב ע"א על שמיעת עיטוש וכן פסק רמב"ם, הל' דיעות פ"ה ה"ו; וכן משמע קצת במהרש"א כאן

"לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך" (דברים ז, יד). אימתי לא יהיה בך עקר? בזמן שבבהמתך (יעשה עצמו כבהמה) – [דרשו כך כי ע"פ פשוטו ש למקרא היה צ"ל "לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה" ולא להפסיק בין הנושאים? אלא מצרף מלת "עקר" למלת "בך" ע"י תכסיס שמירת בריאות הגוף. ועוד כל הפסוק הזה לכאורה מיותרת, שהרי הקדים "וברך פרי בטנך וכו' שגר אלפיך" ולכן דרשו כל הפרטים המוזכרים כאן: "פרי בטנך" כלומר פירות של תלמידים הגונים, וכן תפילתך עושה פירות. ושמא דרשו "בך" כלומר כ"ב אותיות של לימוד התורה, וכ"ב אותיות התפילה] – מהרש"א

אימתי לא יהיה ביתך עקור מן התלמידים, ועקרה שלא תהא תפילתך עקורה לפני המקום? בזמן שאתה משים עצמך כבהמה – [כשלא תהיה מסולק מן המקור המשפיע, אז תהיה תמים ושלם] - נתיב ב' 208 (תמימות, ב); אגדות ד' 129

אימתי לא יהיה עקר - תורה תמימה, דברים ז, יד (ס"ק כג-כה)

שלא תהא תפילתך עקרה – [רש"י פירש לענין תפילה על לידת בנים. ומה גרם לרש"י לפרש כך] - בן יהוידע

דף מה

כשם שיש צירים לדלת כך יש צירים לאשה –

כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה –

כשם שמפתח לבית, כך מפתח לאשה

מניין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה –

גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהם תורן, ננס לא ישא ננסית שמא יצא מהם אצבעי – [ולד קצר כאצבע] – ערוך, ערך: אצבע