מקורות לפרק

דף לא

בששי מה הוא אומר – דרך חיים 322 (סוף ששי)

מזמור שיר - ר' צדוק, לקוטי מאמרים 115 (ט)

שית אלפי שנין - מהרש"א על סנהדרין צז ע"א

שית אלפי שנין - שו"ת רשב"א א, ט

שית אלפי שנין - ספר התרומה, הל' עכו"ם, סי' קל"ה

שית אלפי שנין - אגדות ג' 208-210; גבורות השם 38, 224,32 (ה, ו, נב)

שית אלפי שנין - של"ה עמ' כג-כד (בית דוד)

שית אלפי שנין - נצי"ב, על שאילתות קמה ס"ק כד, וכן בהרחב דבר, בראשית יא, ה

שית אלפי שנין – תורה תמימה, בראשית יב, ה ס"ק י'

שית אלפי שנין - תורת חיים
ע"ע ע"ז ט.)

וחד חרוב – מורה נבוכים ח"ב פ"כז, פ"כט

וחד חרוב - פי' אברבנאל על אבות "נחלת אבות", סוף פרק רביעי, שורש יד, דף רצא

הזי"ו ל"ך - רבנו בחיי, דברים לב, מא

הזי"ו ל"ך – [יש כאן רמז לזיו פניו של משה רבנו] – מהרש"א

הזי"ו ל"ך - פתח עינים; מראית העין

עשר מסעות נסעה שכינה, וכנגדן גלתה סנהדרין – [כי הקדושה נמדדת לפי מספר עשרה] –
מהרש"א

ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל – [טעם חשבון ששה חדשים] – מהרש"א

ותקותם מפח נפש – [אפשר לפרש שמוסב על הקב"ה שכלתה תקותו, רק תלה הקללה בחוטאים] – מהרש"א

כי השח יושבי מרום, ישפילנה ישפילה – [אם מוסב על הסנהדרין או על המשיח] – מהרש"א

אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן –

כדי לעטר שווקי ירושלים בפירות –

בראשונה היו קושרים לשון של זהורית - מהרש"א (על יומא סז ע"א)

כל שנותיו של ר' יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה, מ' שנה עסק בפרקמטיא –

דף לב
מלכיות עם קדושת היום ר' יוחנן בן נורי, רבי עקיבא – [שניהם נתכוונו לדבר אחד. מלכיות מורים על אחדותו ית', ולכן נכלל בזה "שמע ישראל", ואומרם בקדושת השם (ברכה ג') לכן אומרים "המלך הקדוש". אבל יש אומרים מלכיות בקידוש היום, המורה על אחדות (ברכה ד')] – מהרש"א

מלכיות, זכרונות ושופרות - י' מאמרות, אם כל חי, ח"ב פרק יג

מלכיות, זכרונות ושופרות - אגדות א' 105

עשרה פסוקים כנגד מי? - צל"ח

עשרה פסוקים כנגד מי? פרי צדיק (חלק חמישי 182, ראש השנה, כ')

בעשרה מאמרות נברא העולם – דרך חיים 214 (תחילת חמישי)

בעשרה מאמרות נברא העולם - תורה תמימה, בראשית א, א ס"ק ג

בראשית נמי מאמר הוא - רבנו בחיי (בראשית א, ג)

בראשית נמי מאמר הוא – [אסור לדרוש במה שהיה מלפני ששת ימי בראשית (חגיגה יא:) ולכן על מאמר הראשון אי אפשר לומר "ויאמר", שהרי אסור לספר מדבר שהיה קודם שנברא העולם] – מהר"ל, דרך חיים 214 פרק ה, משנה א

בראשית נמי מאמר הוא – [כי הוא מתאר יש מאין, מה שאין כן בשאר הימים] - מהרש"א

בראשית נמי מאמר הוא - יערות דבש (ח"א עמ' קכו דרש ו')

בראשית נמי מאמר הוא – [א"כ מדוע לא נאמר "ויאמר" במפורש? אלא במלאכת יום הראשון לא היה מאמר מתוקן, כי בתחילה היה תהו ובהו בסוד הערבוב, בסוד "כתר", ורק ע"י ה"חכמה" נברא אור] – רמח"ל, אדיר במרום, עמ' קסד

ואם אמר שבע מכולן, יצא כנגד ז' רקיעים – [חשיבות מספר שבעה] – מהרש"א

זכרון תרועה - בינה לעתים, עת משפט, דרוש ר"ה שחל להיות בשבת

פקדונות אינם כזכרונות – מהרש"א

(למה פסוקי כתובים לפני פסוקי נביאים) - פרי צדיק (חלק חמישי 169 ראש השנה, ו')

שמע ישראל, זו מלכות - גור אריה, על שמות (יז, טז) ועל במדבר (כח, טו)

פסוקי מלכיות – [דיון מפורט על משמעות כמה פסוקים, אם מלך רק על ישראל או על כל העולם כולו] – מהרש"א ד"ה ראשונה ב' שניה ג'; וד"ה ושוין במלך אלהים ישב על כסא; וד"ה ותרועת מלך בו; וד"ה כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו

אין אומרים הלל בראש השנה - מהרש"א על ערכין י' ע"ב

אין אומרים הלל בראש השנה - ראה לשונו של הרמב"ם בפירוש המשנה כאן, לפי תרגום ר"י אבו תיבון

אין אומרים הלל בראש השנה - בינה לעתים, עת משפט, תחילת דרוש ב' ליום א' דר"ה (י"א)

ספרי חיים וספרי מתים - יערות דבש (ח"ב עמ' יז דרש א')

ברישא גנוחי והדר ילולי - רסיסי לילה, לו

תקיעה, שברים, תרועה – [שברים נגד שגגות, יללות נגד זדונות וכו'] – רמ"ע מפאנו, צבאות ה' כת"י, ח"א פסקאות ה-ו)

פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה - פרי צדיק (חלק חמישי 169 ראש השנה, ו')

ר' יהודה מתפלל פעם בל' יום – [אבל בכל זאת התפלל תפלה קצרה בכל יום] - משך חכמה, דברים יא, יג